בינה מלאכותית משנה במהירות לא רק את העיתונאות, החינוך והעסקים, אלא גם את הדרך שבה נכתב המדע המודרני.
מחקר חדש, שפורסם באוגוסט 2026 ב-arXiv, חשף מגמה מפתיעה: עד סוף 2025, סימנים לשימוש במודלי שפה גדולים התגלו בכמעט תשעה מתוך עשרה מאמרים ביו-רפואיים.
אך כאן חשוב להבין את העיקר: אין זה אומר ש-90% מהעבודות המדעיות נכתבו במלואן על ידי בינה מלאכותית.
מדובר בכך שבינה מלאכותית מסייעת יותר ויותר למחברים בניסוח, עריכה ושכתוב של חלקים בודדים בטקסט.
ההיקף התברר כגבוה בהרבה מהערכות קודמות
החוקרים ניתחו את הטקסטים המלאים של מאמרים ביו-רפואיים מ-PubMed Central.
לפי הערכתם, שיעור הפרסומים עם סימנים למעורבות של LLM עמד על כ- 52% ב-2024 ועלה לכדי כ- 77% ב-2025.
ועד דצמבר 2025, הנתון התקרב ל- 89%.
זה גבוה בהרבה מהערכות קודמות, כיוון שבעבר מדענים נטו לנתח רק את התקצירים.
כאשר הצוות בחן את המאמרים המלאים, התברר: השימוש בבינה מלאכותית עשוי להיות נרחב משמעותית מכפי ששוער.
היכן בינה מלאכותית מופיעה בתדירות הגבוהה ביותר
החוקרים מצאו את העקבות הבולטים ביותר של LLM בחלקים של המאמר שבהם על המחבר להסביר, לפרש ולנסח מחשבות.
סימנים לבינה מלאכותית נמצאו לעיתים קרובות במיוחד ב מבואות ודיונים.
הרבה פחות מכך – בחלקים של שיטות ותוצאות.
וזה הגיוני לחלוטין.
דווקא המבוא והדיון דורשים כמות גדולה של טקסט קוהרנטי, ניסוחים, השוואות למחקרים קודמים והסבר על משמעות הנתונים שהתקבלו.
כלומר, בינה מלאכותית משמשת יותר ויותר כסוג של עורך מדעי או עוזר סגנוני.
אך מתעורר סיכון חדש
הבעיה מתחילה כאשר מודל שפה משמש לא רק לעריכת טקסט, אלא גם לתיאור תוצאות עובדתיות.
מודלי LLM יודעים ליצור ניסוחים משכנעים מאוד, גם כאשר המידע שגוי.
בדיוק בגלל זה החוקרים מודאגים במיוחד מהשימוש בבינה מלאכותית בחלקים של Results.
אם המודל מתחיל "להמציא" נתונים, זו כבר לא שאלה של סגנון – זהו איום פוטנציאלי על מהימנות המדע.
ישנה גם בעיה אחרת.
אם אלפי מדענים משתמשים באותם מודלים, טקסטים מדעיים עלולים בהדרגה להידמות זה לזה.
מבני משפט זהים, דרכי הסבר זהות ותבניות לוגיות זהות עלולים להתפשט בספרות המדעית מהר הרבה יותר מאשר בעבר.
המדענים עצמם מודים שהם משתמשים בבינה מלאכותית
היקף המגמה מאושר גם על ידי סקרים.
ב-2025 כ- 71% חוקרים הודו שהם נעזרים בבינה מלאכותית בכתיבת טקסטים מדעיים.
והשיעור האמיתי עשוי להיות גבוה עוד יותר.
עבור מדענים רבים, ובמיוחד עבור אלו שאנגלית אינה שפת אמם, LLM הפכו לכלי נוח: הם מסייעים בתיקון דקדוק, בהפיכת הטקסט למובן יותר ובהכנת כתבי יד לפרסום במהירות רבה יותר.
לכן, סביר להניח שהקהילה המדעית כבר לא תוכל לוותר לחלוטין על בינה מלאכותית.
״אי אפשר להחזיר את משחת השיניים לשפופרת״
אחד החוקרים, בתגובה למצב, תיאר במדויק את המתרחש:
״משחת השיניים כבר יצאה מהשפופרת, ואי אפשר להחזיר אותה״.
וזה, אולי, העיקר.
השאלה היא כבר לא אם מדענים ישתמשו בבינה מלאכותית.
הם כבר משתמשים בה בהיקף נרחב.
כעת חשוב יותר דבר אחר: היכן עובר הגבול בין סיוע בכתיבת טקסט לבין התערבות בתוכן של עבודה מדעית.
האם מותר לבקש מהמודל לשפר את האנגלית?
האם מותר לשכתב פסקה מורכבת?
האם מותר לאפשר לו לפרש את התוצאות?
ומה לגבי יצירת חלק מהדיון?
הקהילה המדעית עוד צריכה לגבש תשובות לשאלות אלו.
המדע נכנס לעידן חדש
יש גם הסתייגות חשובה נוספת: המחקר פורסם בינתיים כ- מאמר טרום-פרסום וטרם עבר ביקורת עמיתים מדעית מלאה.
לכן, הנתונים עשויים להתעדכן.
אך גם אם ההערכה הסופית תתברר כנמוכה במקצת, המגמה הכללית כבר ברורה.
הבינה המלאכותית הופכת לחלק מהכתיבה המדעית — בדיוק כפי שבעבר הפכו המחשבים, מנועי החיפוש ותוכנות הסטטיסטיקה לחלק מהעבודה.
וכעת השאלה המרכזית אינה נשמעת עוד כך:
״האם המדע נכתב בעזרת בינה מלאכותית?״
אלא יותר כך:
״האם הספרות המדעית תוכל לשמר את מקוריותה, את השקיפות ואת האמון, אם כמעט כל טקסט עובר דרך אותם מודלי שפה?״
