במדרון המזרחי של רמת סקארה נתקלו הארכיאולוגים שוב בעקבות הקושרים את השושלות הקדומות של מצרים עם פריחת הממלכה החדשה. משלחת מצרית-יפנית משותפת בראשות המועצה העליונה לעתיקות ואוניברסיטת קנזאווה גילתה ארבעה קברים ויותר מעשרה מקומות קבורה, המתוארכים בהתאמה לסוף השושלת השנייה — תחילת השושלת השלישית ולשושלת השמונה-עשרה.
שתי מסטבות מלבני בוץ ושני קברי סלע שייכים לתחילת האלף השלישי לפני הספירה. אחד מהם ממוקם בשולי החלק הצפוני של הרמה ומצויד בכניסה מבוצרת מאבן גיר לחדר הקבורה. בסמוך נמצאו צלחת אלבַּסטרית, כלי גלילי וחותם אבן גיר — חפצים שליוו, ככל הנראה, את טקס הקבורה של אותם ימים רחוקים.
באותה עונה ניקתה המשלחת ושיחזרה חלקית קטקומבה יוונית-רומית שנחשפה בשנים קודמות. במהלך העבודות התגלו שרידי אדם חנוטים, דגמי טרקוטה של קפלות קבורה, שברים מתיאורי איסיס ואפרודיטה, חלקי ארונות עץ וכלי חרס. ממצאים אלה משלימים את התמונה של שימוש רב-שנים בנקרופוליס.
לדברי המזכיר הכללי של המועצה העליונה לעתיקות, מוחמד איסמאעיל חאלד, הגילוי מעיד על כך שבית הקברות של סקארה השתרע צפונה יותר מכפי שסברו קודם לכן. קברי השושלת השמונה-עשרה מאשרים: לאחר גירוש החיקסוסים והשבת ממפיס למעמד של בירה, שבה סקארה והייתה למקום מנוחתם של בני האליטה של הממלכה החדשה.
ראש החלק היפני של המשלחת, נוזומו קוואי, ציין כי העבודות יימשכו בעונה הבאה. המדענים מקווים להפיק מידע רב יותר מאזורים שטרם נפתחו. שר התיירות והעתיקות, שריף פתחי, הדגיש את תרומתן של המשלחות המשותפות לחשיפת תולדות הציוויליזציה המצרית.
סקארה, שבה ניצבת הפירמידה המדורגת הראשונה של ג'וסר, משמשת זה שלושת אלפים שנה כמראה המשקפת את חילופי התקופות, האמונות והמבנים החברתיים. כל קבר חדש מוסיף קו לדמותה של חברה שבה ההכנה לחיים שלאחר המוות לא הייתה רעיון מופשט אלא דאגה יומיומית.
כל גילוי חדש בסקארה מזכיר כי בחינה קפדנית של שכבות העבר מסייעת להבין טוב יותר כיצד בני תקופות שונות חיפשו משמעות בתוך סופיות החיים.
