בהרים שבדרום-מזרח מחוז יונאן תיארו בוטנאים מין חדש של אדר — Acer wenshanense. לעת עתה הוא ידוע רק מעץ בוגר אחד שגובהו כ-12 מטרים. לא שתילים ולא צמחים צעירים מצאו החוקרים בקרבתו, ולכן כל עץ הוא כיום יקר ערך מאוד למדע.
הדרך לתיאור נמשכה רבע מאה. בשנת 2001 עיין הבוטנאי צ'ן יושנג מהגן הבוטני של דרום סין (האקדמיה הסינית למדעים) בעשבייה של המכון לבוטניקה בבייג'ינג והבחין בכמה דגימות נושאות פרי שנאספו בוונשאן. העלים ועורקיהם המסועפים הזכירו את האדר הלופואי, אך הכנפונים היו יוצאי דופן: שתי כנפיים התעקלו פנימה והצטלבו. אז סבר החוקר שמדובר בזן מיוחד של מין מוכר. בשנים 2019–2020 חיפש אותו במהלך סקר הצומח של ונשאן, אך לא מצא אותו. המפנה חל בספטמבר 2024: עובד שמורת הטבע ונשאן חֶה דֶּמִין, שהשתתף בעבודות השדה המוקדמות יותר, הצליח לאתר מחדש את העץ ולאסוף דגימות עם פירות. דווקא החומרים הללו אפשרו לאשר שהמדובר במין נפרד.
האדר החדש נבדל מהמין הקרוב Acer sino-oblongum בכמה סימנים: עלי הגביע שלו קצרים יותר, כעל 2.5 מילימטרים לעומת כ-4, והכנפונים אינם נפרדים בזווית של 70–120 מעלות כמו אצל קרובו, אלא כפופים פנימה. המאמר עם התיאור פורסם בכתב העת Phytotaxa בראשית נובמבר 2026. מחבריו הם צ'ן יושנג ועמיתים מהגן הבוטני של דרום סין ומשמורת ונשאן. החוקרים מציעים לסווג את המין בקטגוריית צמחים שאוכלוסיותיהם קטנות ביותר, ובכתב העת הוא מוגדר כמצוי בסכנת הכחדה חמורה.
ונשאן אינה המקום היחיד ביונאן שבו נשתמרו אדרים נדירים. בשנת 2022 נמצאו בשמורת לאוצ'ונשאן שבוונשאן אוכלוסיות חדשות של האדר Acer yangbiense, שעל ממצאים קודמים שלו נשענו החוקרים. בעבר היה מין זה מוכר רק במחוז דאלי, שם מנו כל הצמחים כ-746 פרטים. ממצאים כאלה מראים עד כמה קטנה אוכלוסייתם של האדרים הנדירים ביונאן ועד כמה חשוב להביא בחשבון כל אתר שבו הם נמצאים.
רביית המין ושתילות המשך בסביבה הטבעית יהיו הצעד הבא, אם יושג חומר שתילה בריא.
