בשנת 1973 מצא הבוטנאי רובין פוסטר, שעבד בפארק הלאומי מאנו בדרום-מזרח פרו, עץ קטן עם פירות כתומים בוהקים שהזכירו פנסי נייר סיניים. לאחר שאסף דגימות ניסה לקבוע את משפחת הצמח, אך לא הצליח: העלים, הפרחים והפירות כאילו השתייכו לקבוצות שונות ולא התחברו לתמונה מוכרת. פוסטר הודה שברוב הצמחים אפשר לזהות את המשפחה במבט ראשון, אך המקרה הזה היה יוצא מן הכלל.
תושבי המקום מבני המאשיגנגה הכירו את הצמח זה מכבר והשתמשו בו בחיי היום-יום. עבור המדע, לעומת זאת, נותר העץ חידה כמעט חצי מאה. דגימות יבשות שכבו בהרבריומים, עמיתים שפוסטר הראה להם אותן לא יכלו אף לנקוב בשם המשפחה, וניסיונות לבודד DNA מחומר מיובש לא העלו דבר.
המפנה הגיע כאשר החוקרת העובדת במאנו, פטריסיה אלברס-לויאסה, שלחה בשנת 2015 דגימה טרייה של הצמח למוזיאון פילד. ניתוח DNA הראה שקרובי המשפחה הקרובים ביותר של העץ משתייכים למשפחת Picramniaceae, או מרירי-העץ, אף שבמראהו כמעט לא דמה לקרוביו.
המכריע היה בחינה מדוקדקת של פרחים זעירים שאורכם 2–3 מילימטרים בלבד. מומחה למשפחה זו מהגן הבוטני של ניו יורק, וייט תומאס, ועמיתיו השוו את הנתונים המולקולריים למורפולוגיה והגיעו למסקנה שלפניהם סוג ומין נפרדים. כך נולד Aenigmanu alvareziae: השם "Aenigmanu" מתורגם כ"חידת מאנו", ושם המין מנציח את אלברס-לויאסה, שבלעדיה לא הייתה מתקבלת הדגימה לניתוח הגנטי. התיאור פורסם בכתב העת Taxon ב-6 באוקטובר 2021, כלומר ההכרעה ארכה כמעט חמישים שנה.
העץ מגיע לגובה של כשישה מטרים לערך וגדל בשכבת התת-יער של יער טרופי לח. הוא מצוי בפרו ובמדינת אקרה שבברזיל. הבעיה העיקרית היא בית הגידול: המין קשור לסוג נדיר של יערות שפלה שכמעט אינם מוצפים במים. שטחים כאלה מצטמצמים במהירות בשל כריתה ושינוי האקלים, ולכן ממליצים החוקרים לסווג את המין כמין הנמצא בסכנת הכחדה.
השם המדעי חשוב לא רק לטקסונומיה. תיאור רשמי מקבע את מקומו של המין בעץ החיים ונותן אובייקט מוגדר להגנה: כעת אפשר לציין במדויק אילו שטחי יער יש לשמר. משום כך רואים מחברי המחקר במתן השם צעד חשוב בהגנה.
יש גם עניין מעשי. הפירות מתוקים ובעלי טעם שמנתי, אך לאדם לא כדאי לאכול אותם: הצמח לא יהפוך למשאב מזון. לעומת זאת, השתייכותו ל-Picramniaceae פותחת כיוון אחר. הטקסונום הבריטי מרטין צ'יק, שלא השתתף במחקר, ציין שבמשפחה זו מצויים לעיתים קרובות תרכובות שעשויות להועיל ביצירת תרופות נגד סרטן, וכעת דווקא בכיוון זה כדאי לחפש את תכונותיו של המין החדש.
סיפורו של העץ מראה כמה עוד לא נודע מסתתר ביערות הטרופיים. פוסטר עצמו מדגיש שהצמחים נחקרו מעט, במיוחד צמחי החלק העליון של האמזונס, והרי דווקא הם עומדים בבסיס כל המערכות האקולוגיות של האזור. כדי להבין את התמורות המתרחשות בטרופיים ולהגן על מה שנותר, יש קודם לדעת מה גדל שם.
