במדבר גורבנטיונגיוט שבצפון-מערב סין גדל טחב שלא מפריע לו מה שהורג את רוב היצורים החיים: התייבשות כמעט מוחלטת, קור של עד מינוס מאה תשעים ושש מעלות וקרינה גמא עוצמתית. לאחרונה התברר שסיבולתו אינה מסתיימת על פני כדור הארץ: לאחר טיסה במסלול נמוך סביב כדור הארץ שב הטחב הזה לחיים.
את המין Syntrichia caninervis גילו חוקרים מהמכון לשינג'יאנג לאקולוגיה וגאוגרפיה של האקדמיה הסינית למדעים במסגרת המשלחת המדעית השינג'יאנגית השלישית, מיזם רחב היקף שמשרד המדע והטכנולוגיה של סין השיק בשנת 2021. הצמח אינו נדיר כאן: דווקא טחב זה, יותר מאחרים, יוצר קרומי קרקע ביולוגיים במדבר, כלומר מחזיק את החול ומאפשר חיים לקרקע במקום שבו כמעט אין אותה.
ניסויי מעבדה הראו עד כמה מורכבת ההגנה שלו. הטחב מסוגל לאבד יותר מ-98% מהמים בתאים ולא למות, ולאחר הרטבה הוא משיב את צבעו הירוק תוך שתי שניות ממש. גם הקפאה בחנקן נוזלי אינה גזר דין עבורו: בניסויים הוא שרד טבילה כזו עד 30 ימים ואחר כך שב לחיים.
עם הקרינה התמונה דומה, אך המספרים שונים ממחקר למחקר. עבור האדם נחשבת מנה של כ-50 גריי לקטלנית, ואילו הטחב, לפי מקורות סקירה, עומד בכ-500 גריי. במאמר בכתב העת The Innovation מוערכת המנה החצי-קטלנית עבורו בכ-5000 גריי. הערך המדויק תלוי בשיטה, ולכן יש לקרוא אותו כנקודת ציון ולא כשיא סופי.
במרץ 2026 נשלחו דגימות מיובשות של הטחב למסלול על סיפון חללית המטען הניסיונית הסינית "צ'ינגג'ואו". בתנאי מיקרו-כבידה וקרינת חלל הזרימה מערכת השקיה מבוקרת לצמחים כמות זעירה של מים. אף על פי כן הטחב שב לחיים והחליף את צבעו האפור-שחור בירוק-צהוב. לדברי לי שיאושואנג, חוקרת במכון לשינג'יאנג, זה המקרה הראשון שבו צמח שלם הובא למסלול נמוך סביב כדור הארץ והושב בהצלחה לחיים. תצפיות במסלול הראו שהטחב המשיך להתחדש ולגדול.
חשוב להבין ש"ראשון" כאן מתייחס דווקא לאורגניזם שלם. בשנת 2025 הראו חוקרים שנבגים של טחב אחר, Physcomitrium patens, שרדו שהות ממושכת בצד החיצוני של תחנת החלל הבינלאומית ושמרו על היכולת לנבוט. נבגים הם תאי ראשית, ולא צמח בוגר, וההבדל ביניהם מהותי בעיני ביולוגים.
ניתוח גנטי ברמת הכרומוזומים חשף ב-Syntrichia caninervis מספר רב של גנים הקשורים לתגובה לעקה. דווקא בהם, לפי הנחת החוקרים, טמון ה"קוד" המולקולרי של עמידות כזו. העניין המעשי ברור: לדברי לי שיאושואנג, החומר הגנטי של מין זה עשוי להועיל ליצירת גידולים עמידים יותר ולשיקום קרקעות שהפכו למדבר.
קו מחקר נפרד קשור למאדים. בהדמיה מעבדתית של תנאי מאדים, שבה האטמוספרה כללה 95% פחמן דו-חמצני והטמפרטורה נעה בין −60 ל-20 °C, בקרינת UV חזקה ובלחץ נמוך, גם הטחב המיובש התאושש. עם זאת אין זה אומר שהוא יגדל ויתרבה על הכוכב האדום: שאלה זו עודנה פתוחה.
המסקנה צנועה יותר מהכותרות הרמות, אך לא פחות מעניינת בגלל זה. הטחב לא יהיה פתרון מוכן ליישוב כוכבי לכת אחרים, אך הוא מראה אילו מנגנונים ביולוגיים של הישרדות כדאי לחקור. החוקרים מתכננים ניסויי חלל נוספים כדי להבין כיצד צמחים מתנהגים תחת חשיפה ממושכת לתנאי החלל.
