באזור נידח של מזרח אנטארקטיקה, בין גבעות אלן, חילצו חוקרים דגימת קרח שגילה מגיע לשש מיליון שנים — הקרח העתיק ביותר שתוארך ישירות אי פעם, והאוויר הכלוא בו. התגלית פותחת גישה נדירה לעידן שבו היה על פני כדור הארץ חם יותר באופן ניכר, מפלס הים גבוה יותר, והאטמוספרה הכילה ריכוזים שונים לחלוטין של גזי חממה.
את המחקר הובילו שרה שוקלטון מהמכון האוקיינוגרפי וודס הול וג'ון היגינס מאוניברסיטת פרינסטון, הפועלים במסגרת המרכז לחקר הקרח העתיק ביותר COLDEX. יוזמה זו מאגדת חמישה עשר מוסדות מדעיים אמריקאיים בניהולה של אוניברסיטת אורגון. המדענים עבדו במחנה שדה השוכן בגובה אלפיים מטרים, שבו קידוחים בעומק של מאה עד מאתיים מטרים בלבד אפשרו להגיע לשכבות העתיקות ביותר. הודות לאינטראקציה מיוחדת בין זרימת הקרחונים לתבליט — הרים תלולים וערוצים — השכבות העתיקות כאן נמצאות קרוב יותר לפני השטח ונגישות יותר למחקר מאשר במרכז מעטה הקרח, שם היה צריך לחלצן מעומק של למעלה מאלפיים מטרים.
תיארוך ישיר התאפשר הודות למדידה ישירה של הרכב האיזוטופים של ארגון בבועות האוויר. שיטה זו, בניגוד לגישות עקיפות, אינה דורשת הנחות לגבי שכבות רציפות של הקרח ונותנת ביטחון בגיל הדגימות. המחקר, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, הראה שהקרח מגבעות אלן עתיק פי שש מהשיא הקודם של ליבות קרח רציפות, שעמד על שמונה מאות אלף שנים.
ניתוח איזוטופי חמצן בקרח עצמו חשף תמונה דרמטית: האזור התקרר בהדרגה, אך בהתמדה — בכ-12 מעלות צלזיוס — לאורך כל התקופה של שש מיליון שנים. זוהי המדידה הישירה הראשונה של התקררות ארוכת טווח כזו באנטארקטיקה על פני פרק זמן כה עצום. במקביל, דגימות הקרח מאפשרות לשחזר את ריכוזי גזי החממה באטמוספרה של אותו עידן קדום — תקופת המיוקן והפליוקן, כאשר האקלים של כדור הארץ היה שונה באופן מהותי מהיום.
בניגוד לתיעוד הרציף של שמונה מאות אלף השנים האחרונות, הדגימות שהושגו אינן כרוניקה רציפה אלא "תצלומי מצב" בדידים של האקלים — קטעים המופרדים בשכבות של קרח צעיר יותר. ואולם דווקא הפיצול הזה מרחיב את האופק המדעי: הוא מאפשר להציץ לעידנים שעליהם ניתן היה בעבר רק לשער. מנהל COLDEX, אד ברוק, פליאו-אקלימטולוג מאוניברסיטת אורגון, ציין שהממצא עלה בהרבה על הציפיות: המדענים קיוו למצוא קרח שגילו עד שלושה מיליון שנים, אך גילו דגימות עתיקות פי שניים.
בהקשר המדע העולמי, COLDEX היא אחת מכמה קבוצות המנהלות תחרות ידידותית על הרחבת גבולות הארכיונים הקפואים. קבוצה אירופית הודיעה לאחרונה על גילוי ליבה רציפה המגיעה ל-1.2 מיליון שנים, אך הממצא בגבעות אלן מזיז את ציר הזמן כמה מיליוני שנים לאחור — אף כי בצורת קטעים נפרדים, ולא עמוד רציף.
בשנים הקרובות מתכנן צוות COLDEX משלחות חדשות לאזור גבעות אלן. המטרה שאפתנית: להשיג דגימות עתיקות אף יותר ו"תצלומי אקלים" מפורטים יותר, שניתן יהיה להרכיבם לפסיפס אחד. העבודות מתוכננות לשנים 2026 עד 2031 ועשויות להרחיב משמעותית את ההבנה של התנודות האקלימיות הטבעיות והמנגנונים השולטים בהתפתחות מערכת כדור הארץ.
ממצאים כאלה מזכירים לנו את שבריריותה של מערכת האקלים הפלנטרית. עדויות ישירות ממעמקי הזמן אינן רק סמלים לעידנים שחלפו, אלא מפתח אמיתי להבנת השינויים העכשוויים. כאשר אנו רואים כיצד השתנה האקלים במשך מיליוני שנים, מתאפשר להעריך את היקף ומהירות התמורות המתרחשות בימינו, ולצפות לאן הן עלולות להוביל.
