באוסטרליה, בתים הופכים יותר ויותר למקלט עבור חיות בר מקומיות. מחקר חדש הראה כי בעשור האחרון דיווחו תושבי ויקטוריה על כמעט 2400 מקרים שבהם חיות בר וציפורים השתכנו במבנים, עליהם או מתחתיהם.
מדענים ניתחו נתונים אלה ומצאו 36 מינים של חיות בר מקומיות המשתמשות בבתים לקינון, חיפוש מזון או מנוחה. ביניהם: עטלפים מיקרוניים המסתתרים מאחורי וילונות, וברווזים שחורים פסיפיים הבונים קנים על מרפסות.
בעלי חיים מנצלים כמעט את כל חלקי המבנים. חללים בקירות ובגגות נבחרים על ידי 40% מהמינים, מוסכים ומבנים אחרים – 19%, כרכובים ומרפסות – 16%. עוד 10% מוצאים מחסה בתוך חדרים, 9% מתחת לבית, ו-6% במערכות חימום ומיזוג אוויר.
מקומות כאלה מחליפים לעתים קרובות מחסות טבעיים שנעלמים. חורי עצים, עליהם מסתמכים מאות מינים אוסטרליים, נוצרים במשך מאות שנים, ובערים הם הופכים נדירים יותר ויותר. מבנים ממלאים חלקית את הפער הזה, אך האמינות של מחסה כזה אינה גבוהה: תיקון או שיפוץ עלולים לשלול מבעלי חיים את ביתם ברגע אחד.
אוסטרליה מתכננת לבנות 1.2 מיליון בתים חדשים בחמש שנים. במקביל, מחמירות הדרישות ליעילות אנרגטית – בתים נאטמים כדי להפחית אובדן חום. עם זאת, יעילות אנרגטית אינה אומרת בהכרח היעדר מקום לטבע. בסקוטלנד ובגרמניה, בקירות מבנים חדשים משולבים "לבני סיסים" מיוחדות, בתי עטלפים וקיפודים. פתרונות כאלה מראים ששילוב בין נוחות האדם לצרכי בעלי החיים הוא אפשרי בהחלט.
באוסטרליה עדיין אין תקנים מחייבים, אך צצים יוזמות שבהן יזמים מתקינים תיבת קינון אחת לכל בית חדש. תכנון עירוני המתחשב במגוון הביולוגי כבר מיושם בקנברה ובאדלייד: במקום מדשאות שותלים כרי פריחה, ויוצרים בסיס מזון לחרקים ולציפורים.
חשוב לזכור שלא כל בעלי החיים בטוחים לשכנות, ובמקרים כאלה יש צורך בעזרת מומחים. עם זאת, הדרת חיות בר ללא חלופה פירושה החמרת משבר ההכחדה. בתכנון בתים, כדאי לשלב מראש אלמנטים שיסייעו למינים מקומיים לשרוד בעולם המאופיין בעיור.
