ב-23 באוקטובר, ביום נמר השלג, הגיעה בשורה מעודדת: במשך שנות שימור שיטתי גדלה אוכלוסיית החתולים הנדירים הללו בסין פי שניים — מכ-2500 לכ-5000 פרטים. המדינה מחזיקה כעת באוכלוסיית נמרי השלג הגדולה בעולם ובבתי הגידול הנרחבים ביותר — למעלה מ-2 מיליון קילומטרים רבועים, שהם יותר מ-60 % מהשטח העולמי.
נמר השלג, או אירביס, חי בהרים הגבוהים של שמונה מחוזות ואזורים אוטונומיים — משינג'יאנג וטיבט ועד יונאן ומונגוליה הפנימית. הוא משמש כמדד לבריאות המערכות האקולוגיות האלפיניות: במקום שבו יש אוכלוסיות נמרים יציבות, גם שרשרת "טורף — פרסתנים — צומח" תקינה. מאז 2013 הגבירו השלטונות את ההגנה: שיקמו מרעה, השיבו את מספרי הטרף העיקריים — כבשי הבר הכחולות, היעלים והארגאלים — ובאזורי המפתח הקימו שני פארקים לאומיים ו-78 שטחים מוגנים במיוחד.
ההצלחה בולטת במיוחד בהרי חלאן שאן, שם נמר השלג נעלם בעבר. כאן הושק הפרויקט הראשון במדינה להשבת מין לטבע: נבחרו בעלי חיים בריאים, אומנו לחיים בטבע ושוחררו. עד 2026 כבר תועדו מקרים של הזדווגות טבעית והולדת גורים בטבע — מחזור שיקום מלא שלא הושג לפני כן בשום מקום בעולם.
מלבד שמורות הטבע, תפקיד חשוב מילאו שיטות ניטור מודרניות — מצלמות אינפרא-אדום, קולרי לוויין וניתוח DNA מהפרשות. במקביל, התושבים המקומיים מעורבים בסיורים ומקבלים פיצויים על נזקים שנגרמו על ידי חיות בר. גישה זו הופכת את השימור מאמצעי איסור לעניין משותף של האדם והטבע.
התוצאות מראות שפעולה מכוונת מסוגלת להשיב את האיזון גם בתנאי הרים גבוהים וקשים. הצעד הבא — חיזוק הקישוריות בין בתי הגידול והפחתת העימותים בין האדם לנמר השלג, כדי שגדילת האוכלוסייה תהיה בת-קיימא.
