הנציבות האירופית הציגה ב-6 באוקטובר חבילת הצעות שנועדו להכין את האיחוד האירופי לקליטת חברות חדשות. בין המועמדות — מונטנגרו, אלבניה, אוקראינה ומולדובה. היוזמה מכוונת להרגיע את המדינות החברות הקיימות בנוגע לעלויות פוליטיות וכלכליות אפשריות של ההרחבה.
המרכיב המרכזי הוא ערובה מוסדית. במהלך 15 השנים הראשונות לחברות, מדינות אחרות באיחוד יוכלו להשעות את זכות ההצבעה של חברה חדשה אם זו תחדל לעמוד בערכי היסוד של הגוש. האמצעי נועד להשלים את סעיף 7 הקיים באמנה, אשר בפועל מיושם לעתים רחוקות ובאיטיות.
הנציבות גם מציעה להגביל את התמיכה הכספית במגזר החקלאי הגדול של אוקראינה. במקביל מתחזקת המדיניות של שילוב הדרגתי של המועמדות בתוכניות האיחוד בתחומי האנרגיה, התחבורה, הטכנולוגיות הדיגיטליות והביטחון. ההשתתפות בכל תוכנית תהיה תלויה בעמידה בקריטריונים ובהתאמה לקו האסטרטגי הכללי של האיחוד.
ההצעות משקפות את הלקחים שהופקו מניסיונה של הונגריה בימי ויקטור אורבן. רוסיה פלשה לאוקראינה ב-2022, והדבר העניק להרחבה תנופה גיאופוליטית. כעת בריסל רוצה להימנע מהישנות מצבים שבהם חברה אחת חוסמת החלטות בנושאים מרכזיים.
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הצהירה: "ככל שמדינות מועמדות מתקדמות בדרך הרפורמות, האיחוד האירופי חייב להיות מוכן לקלוט אותן. משמעות הדבר היא הכנת המוסדות, התאמת המדיניות למציאות החדשה והבטחת תקציב המשקף את השאיפות המשותפות שלנו".
מונטנגרו נחשבת למועמדת המתקדמת ביותר ועשויה להשלים את המשא ומתן כבר עד סוף השנה. אלבניה, מולדובה ואוקראינה נמצאות מאחור, אך גם הן בין המובילות. כיצד ישפיעו הערבויות החדשות על קצב ההצטרפות ותנאיה — יוכיח המעשה.
