בשנת 2025 פורק באירופה מספר שיא של מחסומי נהרות: על פי נתוני הדו"ח של הארגון הסביבתי Dam Removal Europe, ביבשת חוסלו 603 סכרים ומכשולים אחרים לזרימת מים, נתון העולה על זה של שנת 2024 (542 מחסומים שפורקו). הדבר הפך לחלק מקמפיין רחב היקף לשיקום הקישוריות של הנהרות והתפקודים האקולוגיים של מערכות המים: עד סוף השנה שיקמו מומחים כ-2 300 מיילים (כ-3 700 ק"מ) של נתיבי מים.
שוודיה הובילה את התהליך — שם הוסרו 173 מחסומים, במקום השני נמצאת פינלנד (143), ובמקום השלישי ספרד (109). לראשונה ברשימת המדינות שבהן בוצעו פירוקים הופיעו איסלנד וצפון מקדוניה — הדוגמאות שלהן מעידות על הרחבת הגיאוגרפיה של תוכניות להסרת מחסומים מיושנים.
מדוע זה חשוב
סכרים ומחסומים אחרים מקטעים נהרות, משבשים את הנדידה הטבעית של דגים ואורגניזמים מימיים אחרים, משנים את ההידרולוגיה וגורמים נזק למערכות אקולוגיות. הסרת מחסומים משקמת את הקשר בין הקטעים העליונים והתחתונים של הנהרות, משפרת את זרימת המים ואיכותם, ומסייעת להשבת מינים נודדים ולחוסן הכללי של מערכות הנהרות.
תוצאות ממשיות בשטח
במספר מקומות כבר מתועדים שיפורים נראים לעין במגוון הביולוגי. אחת התצפיות הללו תועדה בצפון ויילס לאורך נהר די: לאחר פירוק סכר ארביסטוק (Erbistock) חלה עלייה חדה במספר הקינים של למפרה ימית שנצפו. מנהל הפרויקט ג'ואל ריס-ג'ונס מציין: "לראות את ה[קינים] האלה זה באמת מרגש. על ידי שיקום הקשרים בין בתי הגידול והסרת מחסומים כמו סכר ארביסטוק, אנחנו נותנים למינים איקוניים כמו למפרה וסלמון אטלנטי הזדמנות לשרוד".
היקפים ואתגרים
למרות ההצלחות, הבעיה נותרה רחבת היקף: על פי הערכות Dam Removal Europe, יותר מ-150 000 מחסומים מיושנים ממשיכים לקטע את הנהרות באירופה. המשמעות היא שיהיה צורך להגדיל משמעותית את קצב הפירוק כדי להשיב לנהרות את התפקודים האקולוגיים שלהם במלואם. הדו"ח מדגיש כי קצב העבודות עולה, אך נותרו מכשולים מנהליים, טכניים ופיננסיים רבים: הצורך באישורים, הערכות סיכונים (סחף, שינויי משקעים, ניהול זרימה), והתחשבות באינטרסים של אנרגיה הידרואלקטרית וקהילות מקומיות.
מימון ומשתתפים
תפקיד מפתח במימוש תוכניות הפירוק ממלא שילוב של כספים ממשלתיים, מענקים אירופיים, השקעות מקרנות לשמירת טבע והשתתפות של ארגונים לא ממשלתיים. מומחיות טכנית מסופקת הן על ידי סוכנויות ממשלתיות והן על ידי חברות פרטיות המתמחות בשיקום אקולוגי של נהרות.
נקודות מבט לעתיד
העלייה במספר הפירוקים ובמיילים של נתיבי מים ששוקמו היא איתות חיובי למערכת האקולוגית האירופית ולמגוון הביולוגי. עם זאת, המעבר מפרויקטים בודדים לתוכנית מערכתית ידרוש החלטות פוליטיות מתואמות, מימון בר-קיימא והתחשבות בהשלכות החברתיות על קהילות החיות לאורך הנהרות. הצלחת דוגמאות כמו ארביסטוק מראה כי הישגים אקולוגיים נראים לעין אפשריים כבר בשנים הקרובות, אם יאחדו מומחיות מדעית, תמיכה ציבורית ומימון.
מקור הנתונים העיקרי הוא הדו"ח של Dam Removal Europe: DRE Progress Report 2025 (מאי 2026).
