אלכסנדר זברב, שכבר זכה בשני "שלמים" בשנת 2026, פתח את הטורניר בבייג'ינג בניצחון בטוח על קמרון נורי — 7:6, 6:4. בהיעדרו של יאניק סינר, שפרש בגלל פציעה, קיבל הטניסאי הגרמני, המדורג שני בדירוג, הזדמנות נדירה לצמצם את הפער מהמוביל.
הניצחון לא היה קל: במערכה הראשונה היה לבריטי כדור מערכה, אך זברב ניצל את עצמו בשובר השוויון, שבו מימש את כל שבעת המיני-ברייקים שלו. במערכה השנייה הוא שבר את הגשת היריב ברגע המכריע. משחקים כאלה מזכירים משחק שחמט, שבו מהלך שגוי אחד יכול לעלות בכל המשחק, והיציבות הפסיכולוגית הופכת לנשק העיקרי.
זברב מוביל העונה במספר הניצחונות על מגרש קשה — כבר 28. זו לא רק סטטיסטיקה, אלא ביטוי להסתגלותו למשטחים המהירים לאחר הטורנירים באירופה. לאחר שנחת בסין רק יומיים לפני המשחק, אחרי גביע לייבר, הוא ציין שציפה לגרוע מכך, אך רמת המשחק התבררה כגבוהה. לוח זמנים כזה הוא מלכודת טיפוסית לספורטאים, שבה העייפות מהטיסות והחלפת המשטחים בוחנות לא רק את הגוף אלא גם את הסיבולת המנטלית.
בסיבוב הבא ממתין לו הסיני שאנג ג'ונצ'נג — פייבוריט מקומי, שהעפיל בעצמו דרך המוקדמות. עבור זברב זו הזדמנות לא רק לצבור נקודות, אלא גם לזכות באהדת הקהל המקומי במדינה שבה הטניס גדל במהירות. במקביל, בטוקיו, קרלוס אלקראס, חרף אובדן שתי מערכות, גם הוא התקדם, והוכיח שגם שחקנים מהשורה הראשונה אינם חסינים מתנודות בכושר בשלב האסייתי של העונה.
היעדרותו של סינר משנה את מאזן הכוחות: הגרמני יכול לצבור נקודות שהאיטלקי ייאלץ להגן עליהן מאוחר יותר. זהו מצב קלאסי שבו היעדרותו של פייבוריט אחד פותחת חלון עבור אחר — כמו בעסקים, שבהם עזיבתו של מתחרה מאפשרת להשתלט על נתח שוק. זברב כבר קרוב למקום הראשון, ובייג'ינג יכולה להיות צעד מכריע בדרך לשם.
בסופו של דבר, הסבב האסייתי של שנת 2026 הופך לא רק לאוסף טורנירים, אלא לזירה שבה נקבע מי יהיה השחקן הראשי של השנה. עבור זברב כל ניצחון הוא לא רק דירוג, אלא גם אישור שהעונה שלו עדיין רחוקה מסיומה.
