אלכסנדר זברב העפיל לגמר ה-US Open לאחר שגבר על קארן חצ'אנוב בשלוש מערכות בתוצאה 6:3, 7:6(7), 7:6(6). במבט ראשון – ניצחון בטוח של הפייבוריט. בפועל – משחק שבו הרוסי אילץ את הגרמני פעמיים לשחק בקצה גבול היכולת בשוברי שוויון, והראה שגם בתפקיד האנדרדוג הוא מסוגל להכתיב את הקצב.
זברב, שכבר זכה העונה ב-Roland Garros והעפיל לגמר Wimbledon, ממשיך רצף של שלושה גמרי "סלאם" רצופים. עבור הגרמני בן ה-29 זהו כבר הניסיון השני לזכות בתואר בניו יורק לאחר ההפסד ב-2020. חצ'אנוב, מצדו, שחזר את הישג השיא שלו ב-US Open והגיע בפעם השלישית בקריירה לחצי גמר של טורניר מייג'ור, למרות דירוגו הצנוע במקום ה-50.
המפתח לניצחון של זברב לא היה רק עוצמת ההגשה, אלא היכולת לשמור על ריכוז בחילופי חבטות ממושכים. ברגעים המכריעים הגרמני ניצח בראלי ארוכים, כולל חילופי חבטות של 34 חבטות בשובר השוויון של המערכה השנייה. חצ'אנוב, לעומת זאת, לאחר שהציל שתי נקודות מערכה בשובר השוויון הראשון, הפסיד בסופו של דבר; הוא הפגין אופי, אך חסר לו הדיוק ברגעים הקריטיים.
המשחק הזה הזכיר שוב: בטניס, ההבדל בין שחקן צמרת לבין שחקן מרכז טבלה חזק נמדד לעיתים קרובות לא בטכניקה, אלא ביכולת לא להישבר כשהתוצאה צמודה והעייפות מצטברת. זברב, שעבר פציעות ומבחנים ציבוריים, נראה כעת כשחקן שלמד להפוך את הלחץ לדלק.
בגמר מחכה לו אמריקאי – או בן שלטון או פרנסיס טיאפו. עבור ארצות הברית זוהי הזדמנות לראות, לראשונה מאז 2003, טניסאי משלה במשחק המכריע של "סלאם" גברים. עבור זברב – זוהי הזדמנות להפוך לשחקן הרביעי ב-Open Era שזוכה בשני טורנירי המייג'ור הראשונים באותה שנה קלנדרית.
הניצחון על חצ'אנוב אינו רק צעד לעבר התואר. זהו אישור לכך שבעידן שבו כוכבים צעירים נושרים מדי פעם בגלל פציעות או כושר לקוי, דווקא הניסיון והחוסן המנטלי הופכים לנשק העיקרי.
