בן שלטון ניצח את בן ארצו פרנסיס טיאפו וכעת הוא מוכן לקרוא תיגר על אלכסנדר זברב בגמר ה-US Open. הניצחון הזה אינו רק צעד לעבר התואר, אלא מבחן חוסן לדור שלם של טניסאים אמריקאים שממתינים לרגעם כבר יותר משני עשורים.
המשחק מול טיאפו היה מבחן אמיתי של אופי. לאחר ההפסד במערכה הראשונה שלטון התארגן מחדש, חיזק את ההגשה והוביל את הדבר לניצחון בתוצאה 4-6, 6-3, 6-3, 7-5. ברגעים המכריעים הוא הראה כיצד להתמודד עם הלחץ של הקהל ועם הטעויות שלו עצמו, ולהפוך אותן לדלק לזינוק.
עבור ארצות הברית זהו סיכוי לשבור בצורת ארוכה: האלוף האמריקאי האחרון בטורניר גראנד סלאם לגברים הוא אנדי רודיק בשנת 2003. שלטון, שהיה אז בן פחות משנה, נושא כעת על כתפיו את משא הציפיות של מדינה שלמה, שבה הטניס ממתין לגיבור חדש.
בגמר ממתין לו אלכסנדר זברב — שחקן שסוף סוף זכה ב"שלאם" הראשון שלו ברולאן גארוס וכעת הוא מלא נחישות להוסיף לכך את ה-US Open. הגרמני כבר עבר הפסדים קשים בגמרים והוא יודע את מחירו של הרגע שבו הכל מוכרע במשחק אחד.
המאבק הפסיכולוגי כאן חשוב יותר מהטקטיקה: שלטון מביא אנרגיה רעננה ומהירות, זברב — ניסיון ויציבות. כמו במשחק שחמט, שבו מהלך אחד יכול לשנות את כל המשחק, התוצאה תלויה במי שיעמוד טוב יותר בלחץ.
המפגש הזה יראה אם הטניס האמריקאי מוכן להשיב לעצמו את מקומו תחת השמש או שהאסכולה האירופית תמשיך לשלוט. כך או כך, הגמר מבטיח להיות פרק ססגוני בתולדות הטורניר.
