מדובר ב ספורט מפרשים, ליתר דיוק מרוצי קטמרנים מהירים עם כנפיים תת-מימיות — פורמט SailGP.
סירות כאלה ממש "ממריאות" מעל המים על הפוילים ויכולות להאיץ למעלה מ-100 קמ"ש.
לפני שישה חודשים באוקלנד שתי סירות התנגשו במהירות של כמעט 90 קמ"ש — וזה נראה כמו סוף העונה לשתי הקבוצות. היום, בים הבלטי ליד זאסניץ, אותם צוותים של ניו זילנד וצרפת תפסו את שני המקומות הראשונים בבית שלהם לאחר מרוצי המוקדמות.
האסון בפברואר הרס לא רק את הקטמרנים, אלא גם קריירות: לניו זילנדי לואי סינקלר — שברים מורכבים בשתי הרגליים, לצרפתייה מאנון אודינה — פציעות פנימיות. שתי הקבוצות החמיצו מספר סבבים, בזמן שבנו סירות חדשות וריפאו פצעים. החזרה לגרמניה הייתה עבורן המבחן הרציני הראשון לשיקום.
פיטר ברלינג וה-Black Foils שלו הראו שהמהירות והשליטה חזרו: שני ניצחונות בחמישה מרוצים בבית. הצרפתים בניהולו של קוונטין דלאפייר הלכו ממש צעד אחד מאחור — פיגרו בנקודה אחת בלבד. ראוי לציין שדלאפייר מצא מיד שפה משותפת עם הטרימר החדש לי מקמילן, שחזר לאחר פציעה קשה בכתף שנגרמה באותו אירוע.
בשבת הצרפתים קבעו שיא מהירות חדש — 58.1 קשר, גבוה בשני קשרים מההישג הקודם של דנמרק על אותם מים. אבל דלאפייר שמח יותר לא על השיא, אלא על העבודה המתואמת של כל הצוות בשבע הסירות של בית א'. זו כבר לא סתם חזרה — זה איתות שהמחסום הפסיכולוגי נחצה.
השוו לחיים הרגילים: אחרי תאונה קשה נהג מפחד תחילה לחזור להגה, אחר כך יוצא בזהירות לכביש ריק, ואז פתאום מבין שהוא יכול לנהוג באותה ביטחון כמו קודם. זה בדיוק מה שקרה לשני הצוותים בבלטי.
אוסטרליה בסופו של דבר ניצחה בכל סוף השבוע, אבל עבור ניו זילנד וצרפת העיקר הוא לא המקום הסופי, אלא שהם שוב במשחק. הסבב הבא בוולנסיה יראה עד כמה רחוק הם יוכלו להגיע בעונה הזו.
