ביום שבת, 26 בספטמבר 2026, בן 80 סילבסטר סטאלונה, בראיון ל-The New York Times, בעת שקידם את ספר הזיכרונות "The Steps", הודה לראשונה בפומבי: במהלך צילומי "רוקי III" הוא הביא את עצמו לבולימיה ול-2.6 % שומן בגוף.
השחקן תיאר כיצד בתחילה רצה לעשות את רוקי "חלק ורגיל", ואחר כך הדמות "הפכה קצת יהירה". הגוף הפך ל"שריון" שהוא עיצב בדמותו של יגואר — לא כמו ארנולד שוורצנגר, אלא "פראי, תוקפני, גמיש ואתלטי". האובססיה הלכה רחוק מדי: "הפכתי לבולימי. אתם שומעים זאת לראשונה".
סטאלונה אישר גם את השימוש בסטרואידים: "אלוהים, בלי זה אין סיכוי. אבל במצב רגיש — שישה שבועות on, שישה שבועות off". לדבריו, איש אינו מגיע לצורה כזו "בלי תוספים ותכשירים, ולא אכפת לי מה אחרים אומרים". המחזורים עזרו לשמור על הכושר חודשים ארוכים על יוגורט ופודינג, אבל "גם על זה היה צריך לשלם מחיר נורא".
הווידוי הופיע בדיוק כשהספר יוצא לאור. עבור אגדה שהקריירה שלה נבנתה על דמותו של לוחם בלתי מנוצח, אין זה רק וידוי אישי — זהו פירוק של מיתוס שהזין תעשייה שלמה במשך עשורים. גיבורי אקשן הוליוודיים ממעטים להודות במחיר: תשע ניתוחים בגב, שניים בכתפיים, שלושה איחויים של חוליות הצוואר — "הכול מוחזק בחוט".
בגיל 80 סטאלונה כבר אינו רואה בגוף שריון. הוא נזכר כיצד אחרי "קופלנד", שבו גילם דמות חלשה וכבדת שמיעה, חש הקלה. כיום הוא מצטער: "אילו אפשר היה לשחק הכול מחדש, הייתי אומר — שמישהו אחר יישא את הדגל ואל תעשה את הפעלולים בעצמך". הגישה המזוכיסטית לגוף הסבה לו כאב כרוני ואובדן שליטה.
הרגע הזה מראה כיצד התעשייה עדיין דורשת משחקנים גברים את הבלתי אפשרי: להיראות בו-זמנית טבעיים ועל-אנושיים. הווידוי של סטאלונה אינו מבטל את סרטיו, אך מעלה שאלה — כמה אגדות עוד ישתקו לגבי מה שבאמת עומד מאחורי הקלעים.
