מתחת לשכבות האפר במדרון הצפוני של וזוב, שם נקברה פומפיי בשנת 79, עורכים ארכאולוגים יפנים מאוניברסיטת טוקיו חפירות כבר יותר משני עשורים. מה שהחל כמחקר של מבנה מן התקופה הרומית המאוחרת, מהמאה ה-II, חושף בהדרגה שכבה קדומה יותר — מבנה מאמצע המאה ה-I, אולי אותה וילה שבה מת אוקטביאנוס אוגוסטוס, הקיסר הראשון של רומא.
החפירות בסומה-וזוביאנה התחדשו בשנת 2002 בהנהגת פרופסור מסנורי אויאגי. בתחילה שויכו התנורים והמחסנים שהתגלו לתקופה מאוחרת יותר, אך העמקת החפירות וניתוח המשקעים הגעשיים באמצעות תיארוך פחמן-14 הראו כי השכבה התחתונה קדמה להתפרצות של שנת 79. שבעה תנורים גדולים, חריגים לווילה רגילה, ואמפורות יין מעידים על משק רחב היקף, שעל פי המסורת ועדותו של טקיטוס עשוי היה להשתייך לאוגוסטוס.
התגלית מטילה ספק בתפיסות המקובלות שלפיהן השלטון הקיסרי התרכז כולו ברומא. אוגוסטוס, שמת בנולה על פי תיאורי הסופרים העתיקים, אולי בילה את ימיו האחרונים דווקא כאן, בצלו של הר הגעש, הרחק מהמולת הבירה. ממצאים כאלה מזכירים לנו שההיסטוריה של רומא אינה מונולית, אלא פסיפס רב-שכבתי, שבו למעונות הקיסריים בפרובינציות היה תפקיד מרכזי בניהול השלטון ובחייהם האישיים של השליטים.
המשלחת היפנית, שהחלה עוד בשנות ה-1960 בהנהגת פרופסור אויאגי, ממחישה כיצד התמדה ושיתוף פעולה בינלאומי מאפשרים לבחון מחדש סיפורים קאנוניים. סרט של במאי איטלקי, שהוקדש לעבודות האלה, רק הגביר את העניין, אולם המימון נותר בעיה דחופה: ללא תמיכה נוספת, הפרויקט מסתכן בעצירה על סף המסקנות הסופיות.
עבור הקורא בן זמננו, אין זו רק סנסציה ארכאולוגית. היא מראה עד כמה שברירית ידיעתנו על העבר, וכיצד ממצאים חדשים מן המעמקים יכולים לשנות את תפיסתנו לגבי המקומות שבהם קמו אימפריות ודעכו. כמו שאומר פתגם ישן, האמת נמצאת לעיתים עמוק יותר מכפי שנדמה על פני השטח.
כל שבר חדש בפסיפס שלמרגלות וזוב מעורר מחשבה: כמה עמודים חבויים נוספים של ההיסטוריה ממתינים לשעתם מתחת לאפר ולחלוף הזמן.
