אחרי הקיץ החם ביותר בהיסטוריה של בריטניה דרום אנגליה וויילס התכסו בשטיח חום של עשב יבש. כעת, עם שובם של הגשמים, הנופים שבים אט אט לגוון הירוק הרגיל שלהם.
לפי נתוני השירות המטאורולוגי, הקיץ של שנת 2026 שבר את כל שיאי הטמפרטורה, וההשלכות ניכרו במיוחד בשטחים הפתוחים: פארקים, כרי מרעה ומרעה איבדו את צבעם, והקרקע במקומות מסוימים הפכה לאבק.
מנהל הפארקים המלכותיים, דארן שר, נזכר כיצד הדשא בהייד פארק ובאזורים ירוקים אחרים ממש נשרף תחת גלי החום הרצופים: "בעבר, אחרי תקופות קצרות של חום, הגשם החזיר במהירות את הכול לשגרה, ואילו השנה גל חום אחד בא אחרי השני".
בוויילס ההשלכות היו חריפות עוד יותר: בגלל השריפות ומחסור במזון, חקלאים נאלצו להשתמש במלאי החורף, והחיות הסתתרו מתחת לעצים, בקושי זזות מרוב תשישות. הפעילה קרולין תומאס מספרת שראתה פרות וכבשים מותשות, וכעת, כשהיא מטיילת בשדות, היא מציינת את שובו של הירק, אף שההתאוששות המלאה תיקח זמן.
למרות הגשמים, רוב חלקי המדינה עדיין נמצאים במעמד רשמי של בצורת, ומפלסי מי התהום והמאגרים עודם נמוכים. הרשויות קוראות לחברות המים להמשיך באמצעי החיסכון. הממשלה הקצתה 100 מיליון ליש"ט למאבק במזג אוויר קיצוני ובשריפות, אולם מומחים מדגישים: אמצעי תגובה בלבד אינם מספיקים — נדרשת עבודה מערכתית למניעת תופעות כאלה.
לעשב יש יכולת מדהימה להתאושש מלחץ, אך אין בכך כדי לבטל את העובדה שאנומליות חוזרות ונשנות משנות את הקצב המוכר של הטבע ושל חיי האנשים התלויים בו.
תמונה דומה נצפית גם במדינות אחרות באירופה. אחרי קיץ חם ויבש באופן חריג ביבשת, סוף סוף מתחילה עונת הגשמים. בגרמניה, בצרפת, במדינות בנלוקס ובמרכז אירופה הקרקע סופגת אט אט לחות, וכרי המרעה והשדות השרופים שבים אט אט את צבעם. אולם, כמו בבריטניה, עונת משקעים אחת לא תספיק כדי למלא מחדש את מלוא המחסור במים שהצטבר במשך חודשי הבצורת.
