כאשר מייסד חברת הפינטק המצליחה Ebury, הנמצאת בחלקה בבעלות Santander, עוזב את עולם התשלומים הדיגיטליים ומשקיע את הונו בעיבוד פיסטוקים, אין מדובר רק בשינוי ענף, אלא בהגדרה מחדש של היכן מושקעים כיום הכספים והכישורים להתרחבות.
סלבדור גרסיה יחד עם דויד סולר השיקו בשנת 2022 את Víridi Horizons — חברה עם אינטגרציה אנכית מלאה: מהמשתלה ועד לייצור ממרח פסטה ברמה גבוהה במפעל חדש באלקובנדס. כבר כיום בבעלותה 1200 הקטאר, ועוד כמות זהה בניהולה, והיעד הוא 5–10 אלף הקטאר בשלוש השנים הקרובות. תחזית ההכנסות לשנה הנוכחית — מיליון אירו, עם הכפלה בשנת 2027.
הפיסטוקים בספרד חווים פריחה: במהלך עשור גדלו השטחים ביותר מפי 13, אך המדינה מספקת עדיין רק 1 % מהכמות העולמית. במקביל, השוק האירופי דורש עד 200 אלף טונות בשנה, והמוצר הספרדי מוערך בזכות טעמו ואיכותו הגבוהים מאלה של הקליפורני או האיראני. דווקא הפער הזה בין הביקוש להיצע, יחד עם עמידות בפני אינפלציה ומלאי מוגבל של קרקעות מתאימות, משכו את תשומת לבם של משקיעים מעולם הפינטק.
גרסיה מעביר לחקלאות את ההיגיון של עסק פלטפורמי: לא רק לגדל, אלא לשלוט בכל שרשרת הייצור — מהזרעים ועד למרכיבים לשוקולד, לגלידה ולממרחים. הוקם Víridi Application Lab בשיתוף עם האוניברסיטה הפוליטכנית של מדריד, כדי לפתח רכיבים ברמה גבוהה ולהתחרות בברונטה האיטלקית. ארבעה אגפים — הון, ניהול חקלאי, עיבוד ומרכיבים — מאפשרים לתפוס את שולי הרווח שבעבר הלכו למתווכים.
עבור המשקיע, פרויקט כזה הוא חלופה לנכסים מסורתיים: תשואה ארוכת טווח גבוהה מזו של גידולים רבים, הסיכון האגרונומי נשלט, והביקוש עולה בסין ובהודו. במקביל, הכסף פועל לא רק למען הרווח, אלא גם להחייאת אזורים כפריים, ביצירת מקומות עבודה ותשתיות במקומות שבעבר היו שוממים בלבד.
סיפורה של Víridi Horizons מראה כיצד הון שהורווח בכלכלה הדיגיטלית חוזר למגזר הריאלי עם כלים חדשים של מקצועיות. הפיסטוקים מפסיקים להיות רק אגוז והופכים לסוג של נכס, שבו משתלבים יציבותה של הקרקע והפוטנציאל של קנה מידה.
כאשר היזם המצליח הבא ישאל את עצמו היכן להשקיע את הכספים שהופקו מהפינטק, התשובה עשויה להיות לא באפליקציה נוספת, אלא בהקטארים אשר בעוד עשר שנים יניבו שולי רווח גבוהים ומוצרים אמיתיים על שולחנות בכל רחבי אירופה.
