חברות מוציאות מיליונים על שדרוג מערכות ישנות, ואז מגלות שהן אינן מבינות מה בדיוק הן מחדשות.
במשך עשורים, הלוגיקה העסקית הסתתרה בקוד COBOL, RPG ו-CL שנכתב על ידי מהנדסים שכבר פרשו לגמלאות. איש לא תיעד את הכללים, והידע נעלם יחד עם האנשים.
זו אינה רק בעיה טכנית. זהו בור פיננסי סמוי: התקציבים מתנפחים, לוחות הזמנים משתבשים, והחזר ההשקעה (ROI) מההשקעות בדיגיטציה נותר אשליה.
מוהיט גופטה, מנכ"ל Damco Solutions, מסביר במאמר עבור Forbes Technology Council כיצד הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק.
הבינה המלאכותית פועלת כ"זיכרון ארגוני": היא מנתחת את קוד המקור, מחלצת כללים עסקיים, בונה מפות תלות ומייצרת תיעוד במהירות של מכונה.
שיטות מסורתיות דרשו חודשים של עבודה ידנית של מומחים, שמסקנותיהם התיישנו מיד עם סיומן. לעומת זאת, הבינה המלאכותית קוראת את ההתנהגות הממשית של המערכת כיום ומעדכנת את הידע באופן אוטומטי.
החלק היקר ביותר במודרניזציה הוא שלב ה-discovery. כאן בדיוק חברות מאבדות כסף לעיתים קרובות: הן מקבלות החלטות על סמך נתונים חסרים ואז נאלצות לבצע מחדש פרויקטים שכבר הושקו.
הבינה המלאכותית דוחסת את השלב הזה מבלי להתפשר על האיכות, ומאפשרת לראות את כל קשרי התלות מראש ולהימנע מהפתעות יקרות בעיצומו של תהליך הטרנספורמציה.
עם זאת, הבינה המלאכותית אינה יכולה להחליף את האדם לחלוטין. רק מומחים מסוגלים להעריך אם כלל ישן תואם את המציאות העסקית הנוכחית ואילו סיכונים טומנת בחובה החלטה כזו או אחרת.
התוצאה בעלת הערך הרב ביותר אינה טכנולוגיה חדשה, אלא היכולת של הארגון להבין את המערכות שלו בדיוק רב ולנהל אותן בשקיפות.
ידע שבעבר התקיים רק במוחם של מומחים בודדים הופך לנגיש, מתועד וניתן לשימוש חוזר בכל רחבי החברה.
המודרניזציה מפסיקה להיות פרויקט חד-פעמי והופכת למיומנות מתמשכת שמניבה פירות לאורך שנים.
חברות שמשקיעות ראשונות ב"מודיעין ארגוני" כזה זוכות ליתרון יציב על פני אלו שממשיכות להיאבק בשכחה של עצמן.
בסופו של דבר, ההצלחה אינה נמדדת לפי הפלטפורמה שפועלת בסביבת הייצור, אלא לפי המידה שבה הארגון מבין טוב יותר, מתאים ומקבל החלטות לגבי הכסף והתהליכים שלו.
