כיום Netflix היא שם נרדף לתעשיית הבידור, אך קשה להאמין שלפני שני עשורים בלבד לחברה לא היה שום קשר לשירותי סטרימינג. בתחילה, היא הייתה שירות השכרת סרטים קלאסי בדואר: תמורת תשלום חודשי קבוע, המנויים קיבלו תקליטורי DVD, צפו בסרטים בבית ושלחו אותם בחזרה.
המודל העסקי הזה התברר כהצלחה מסחררת. עד אמצע שנות ה-2000, בסיס המנויים של Netflix מנה למעלה מ-6 מיליון לקוחות, והעסק עצמו הניב רווחים יציבים וגבוהים. לכאורה, מדוע לשנות משהו?
המפגש הגורלי עם Blockbuster
על גלי ההצלחה, בספטמבר 2000, יצאו מייסדי Netflix ריד הייסטינגס ומארק רנדולף למשרדי המתחרה העיקרית שלהם — ענקית השכרת הסרטים Blockbuster. ההצעה שלהם הייתה פשוטה בתכלית: למכור את Netflix תמורת 50 מיליון דולר.
אולם המשא ומתן הסתיים עוד לפני שהחל. על פי זיכרונות המשתתפים באותה פגישה, הנהלת Blockbuster פשוט צחקה על ההצעה. בכירי הרשת ראו ברעיון של קבלת סרטים בדואר נישה צרה מדי, וב-Netflix עצמה — עסק קטן מדי מכדי לשלם עליו סכום כזה. העסקה התפוצצה.
הדילמה: להתחרות בענקית או להמציא את העתיד?
לאחר הסירוב המשפיל, עמדה בפני Netflix דילמה: לנסות להתחרות ב-Blockbuster הגדולה והעשירה בהרבה במגרש הביתי שלה, או לחפש נתיב פיתוח שונה לחלוטין. ריד הייסטינגס בחר באפשרות השנייה.
הנהלת החברה הבינה היטב שעידן ה-DVD לא יימשך לנצח ושהעתיד טמון בטכנולוגיות סטרימינג. עם זאת, בתחילת שנות ה-2000, השוק לא היה מוכן אובייקטיבית לפורמט כזה:
- אינטרנט מהיר לא היה זמין בכל בית, ובמקומות שבהם הוא היה קיים, המהירות לרוב לא הספיקה אפילו למשימות בסיסיות.
- ניתן היה לצפות בווידאו אך ורק במחשבים. עידן הטלוויזיות החכמות, האפליקציות לנייד ומכשירי הסטרימינג טרם הגיע.
- אנליסטים רבים בתעשייה היו משוכנעים שהמשתמשים יישארו נאמנים לתקליטורים הפיזיים המוכרים עוד זמן רב מאוד.
השקת הסטרימינג כיצירת מתחרה לעצמך
הקושי הגדול ביותר היה טמון בכך ששירות משלוחי ה-DVD המשיך להכניס לחברה סכומי עתק והציג צמיחה. בהשקת הסטרימינג, Netflix למעשה יצרה מתחרה לעסק שלה, שכבר היה מצליח ורווחי, תוך נטילת סיכון של "קניבליזציה" שלו.
עם זאת, הייסטינגס החליט לא לסטות מהמסלול שנקבע. במהלך השנים הבאות ניהלה החברה משא ומתן פעיל עם בעלי זכויות יוצרים, בנתה פלטפורמה טכנולוגית מורכבת והתכוננה בקפידה להשקת השירות החדש.
תוצאת עבודה זו הייתה שנת 2007, כאשר Netflix הציגה את הפונקציה Watch Now — אפשרות לצפות בסרטים באופן מקוון. בתחילה, הקטלוג מנה רק כ-1000 סרטים, ואנליסטים רבים עדיין התייחסו בספקנות לפורמט הזה, ולא ראו בו עתיד.
ניצחון האסטרטגיה: מספרים שמדברים בעד עצמם
Netflix המשיכה לפתח את שני הכיוונים במקביל עוד זמן רב, אך בהדרגה וקטור ההשקעות עבר אך ורק לכיוון הסטרימינג. בחלוף השנים התברר שההימור האסטרטגי של ריד הייסטינגס היה נכון לחלוטין.
התפתחות החברה במספרים נראית מרשימה:
- מנויים: ב-2007, עם תחילת הסטרימינג, היו ל-Netflix כ- 7.5 מיליון מנויים. חמש שנים לאחר מכן מספרם עלה על 30 מיליון, ולקראת סוף 2024 הגיע קהל המשתמשים של השירות לכמעט 302 מיליון איש ברחבי העולם.
- הכנסות: אם ב-2007 הסתכמו ההכנסות השנתיות של החברה בכ- $1.2 מיליארד, הרי שב-2024 נתון זה חצה את רף ה- $39 מיליארד.
נקודה סופית
המעגל ההיסטורי נסגר ב-2023, כאשר החברה סגרה באופן סופי ומוחלט את שירות משלוחי ה-DVD המקורי שלה בדואר. כיום, לאחר שוויתרה על העסק שפעם הניב לה מיליונים והפך אותה למוכרת, Netflix נותרה שירות הסטרימינג הגדול והמשפיע ביותר בעולם.
