לעתים קרובות מכנים את BlackRock בשם "הבעלים של העולם כולו". זוהי טענה מרשימה אך לא מדויקת. למעשה, BlackRock היא הגדולה בעולם בניהול כספי אחרים. בסיכום ב-2025 היו תחת ניהולה של BlackRock כ- 14 טריליון דולר, והכנסות החברה הסתכמו בכ- 24.2 מיליארד דולר.
מהי מהות עבודתה?
קרן פנסיה, חברת ביטוח או משקיע פרטי מעבירים כספים לחברה מנהלת. BlackRock משקיעה אותם במניות, באיגרות חוב ובנכסים אחרים — באופן עצמאי או לפי כללים שנקבעו מראש.
בתמורה לכך החברה מקבלת עמלה.
כלומר, BlackRock אינה הבעלים של כל הכספים המנוהלים. לדוגמה, אם קרן של BlackRock רכשה מניות של Apple, המניות הללו שייכות למשקיעי הקרן. BlackRock רק מנהלת אותן ובמקרים מסוימים מצביעה בשמם באספות בעלי המניות.
היסטוריית החברה
BlackRock הוקמה ב-1988 על ידי לארי פינק ושבעה משותפיו. לפני כן עבד פינק בבנק ההשקעות פירסט בוסטון, שם היחידה שלו ספגה הפסדים כבדים בשל החלטות שגויות בשוק ניירות הערך המגובים במשכנתאות ובחובות. ניסיון זה השפיע על ההתמחות העתידית של BlackRock: החברה הקדישה מראשיתה תשומת לב רבה לבקרת סיכונים, להערכת תיקי השקעות ולניהול איגרות חוב.
בתחילה הוקמה BlackRock בתמיכת דה בלקסטון גרופ ונקראה בלקסטון פיננשל מנג'מנט. בראשית שנות ה-1990 היא קיבלה מעמד עצמאי והחלה להתפתח תחת מותג משלה. ב-1994 יצאה בלקסטון מהעסק, ולאחר מכן המשיכה BlackRock לפעול כחברה עצמאית.
ב-1999 ביצעה BlackRock הנפקה ראשונה לציבור בבורסה לניירות ערך בניו יורק. שלב מכריע בצמיחתה היה רכישת ברקליס גלובל אינווסטורס ב-2009, כולל חטיבת איי-שיירס. שווי העסקה נאמד בכ-13.5 מיליארד דולר. לאחר הרכישה חיזקה BlackRock משמעותית את מעמדה בשוק ה-ETF והפכה למנהלת הנכסים הגדולה בעולם.
מאיפה מגיע סדר גודל כזה?
מקור הצמיחה העיקרי של BlackRock הוא קרנות סל (ETF) תחת המותג iShares.
ETF מאפשרת ברכישה אחת להשקיע בבת אחת בעשרות או במאות מניות. לדוגמה, קרן יכולה לעקוב אחר מדד של חברות אמריקאיות גדולות, מניות גלובליות או אגרות חוב ממשלתיות.
שיטת השקעה זו פופולרית מכיוון ש:
- היא עוזרת לגוון השקעות במהירות;
- היא בדרך כלל זולה יותר מניהול אקטיבי;
- אינה דורשת לבחור באופן עצמאי כל מניה;
- נגישה הן לקרנות גדולות והן למשקיעים פרטיים.
ב-2009 רכשה BlackRock מ-Barclays את חטיבת Barclays Global Investors יחד עם המותג iShares. עסקה זו חיזקה בחדות את מעמדה של החברה בשוק ה-ETF.
מדוע BlackRock משפיעה על חברות
אם קרן של BlackRock עוקבת אחר מדד כלשהו, היא קונה מניות של חברות הכלולות במדד זה. לכן BlackRock מוצאת את עצמה לעתים קרובות בין בעלי המניות הגדולים ביותר של Apple, Microsoft, ExxonMobil ותאגידים אחרים.
החברה יכולה להצביע באמצעות מניות אלו באספות בעלי מניות: למשל, בנושאים של בחירת דירקטורים, שכר מנהלים או עסקאות גדולות.
אך חשוב לציין: נציגי BlackRock בדרך כלל אינם יושבים בדירקטוריונים של חברות אלו. הם מצביעים באמצעות מניות של לקוחות ומנהלים משא ומתן עם הנהלות התאגידים.
יחד עם Vanguard ו-State Street, BlackRock מכונה לעתים קרובות "השלישייה הגדולה" של מנהלי המדדים הגדולים ביותר. כלכלנים בוחנים האם החזקה במניות של כמה חברות מתחרות בו-זמנית יכולה להשפיע על התחרות. עם זאת, מדובר בדיון מדעי, ולא בהוכחה לכך ש-BlackRock מנהלת את כל ענפי הכלכלה.
מה זה Aladdin
Aladdin היא מערכת טכנולוגית של BlackRock לניתוח תיקי השקעות וסיכונים. היא עוזרת להעריך כיצד ישתנה שווי הנכסים בעת עליית ריבית, ירידה בשוק המניות או הרעה במצב הפיננסי של חברות.
בפלטפורמה זו משתמשים לא רק חטיבות של BlackRock, אלא גם כמה משקיעים מוסדיים. עם זאת, Aladdin אינה "מוח מרכזי של הכלכלה העולמית", אלא חבילת תוכנה מסחרית. הנתון הנפוץ על 20 טריליון דולר של נכסים, שלכאורה עוברים דרך המערכת, מתייחס להערכות פומביות קודמות ואינו מהווה מדד מדויק ועדכני.
מדוע החברה סופגת ביקורת
BlackRock סופגת ביקורת מכיוונים שונים.
פעילים סביבתיים סבורים שהחברה אינה מתייחסת בקשיחות מספקת למגזר הנפט והגז. פוליטיקאים שמרנים, לעומת זאת, מאשימים אותה בקידום אג'נדה אקלימית וחברתית באמצעות הצבעה במניות.
בנוסף, ריכוז ההשפעה בידי כמה חברות ניהול גדולות מעורר שאלות. אם אותם משקיעים מחזיקים בנתחים משמעותיים בכמה תאגידים מתחרים בו-זמנית, עולה השאלה: האם התחרות ביניהם נחלשת?
עם זאת, BlackRock מדגישה שהיא מנהלת את כספי הלקוחות, מפחיתה את עלויות ההשקעה ואינה מנהלת את כל הנכסים לפי שיקול דעתה.
בשורה התחתונה
BlackRock אינה ממשלה חשאית ואינה חברה שבבעלותה הישירה הכלכלה העולמית. מדובר במתווך פיננסי עצום.
היא אוספת כספים של מיליוני משקיעים, משקיעה אותם באמצעות קרנות, מצביעה במניות של לקוחות ומספקת לארגונים גדולים טכנולוגיות לניהול סיכונים.
השפעתה אכן גדולה. אך היא אינה מבוססת על שליטה חשאית, אלא על היקף העסקים: נפחי נכסים עצומים, הפופולריות של ETF ונוכחות בהון של חברות ציבוריות רבות.
