בנקים וחברות גדולות משקיעים יותר ויותר משאבים בצמצום פליטות הפחמן בשרשראות האספקה ובבינה מלאכותית, אך מאחורי צעדים אלה עומדים לא רק דאגה לאיכות הסביבה או לטכנולוגיה. Standard Chartered השיקה פלטפורמה חינמית בשם Supply Net Zero, המסייעת לספקים לעקוב אחר פליטות הפחמן ולהפחית אותן. במקביל מציינת Deloitte: 60 % מהמנהלים הכספיים צופים עלייה משמעותית בעלויות ובמורכבות בשל הבינה המלאכותית עד שנת 2027.
הפלטפורמה של Standard Chartered מאפשרת לספקים לאסוף נתונים על פליטות, לבנות תוכניות פעולה, להשתתף בוויבינרים ולראות את ההתקדמות בזמן אמת. הבנק הציב לעצמו יעד — להפנות לפחות מחצית מההוצאות לספקים שכבר יש להם יעדים מבוססי מדע להפחתת פליטות. במהלך השנה האחרונה ירדה עוצמת הפליטות בשרשרת האספקה של הבנק ב-6 %. כלים מסוג זה נראים כסיוע לעסקים קטנים, אך למעשה הם מעבירים חלק מהמחויבויות האקלימיות לכתפי הצדדים המתקשרים.
במקביל גוברות ההוצאות על בינה מלאכותית. לפי נתוני Deloitte, מנהלים כספיים נערכים לכך שההוצאות על בינה מלאכותית ועל התהליכים הכרוכים בה רק ימשיכו לגדול. רבים מתכננים לאמץ שיטות מורכבות יותר לניהול עלויות אלה, שכן הכלים הנוכחיים כבר חושפים "הלם מחירים" מהיקפים ארגוניים. עם זאת, 43 % מהנשאלים מציינים כעדיפות דווקא את הטמעת הבינה המלאכותית לצורכי אוטומציה.
מאחורי ההיגיון החיצוני של השקעות "ירוקות" וטכנולוגיות מסתתר חישוב פשוט: מי ששולט בנתונים ובסטנדרטים קובע את כללי המשחק. בנקים כמו Standard Chartered מקבלים את היכולת להשפיע על ספקים באמצעות פלטפורמות ויעדים, ותאגידים, בהשקיעם בבינה מלאכותית, מקווים ליעילות עתידית. ואולם סקרים מראים שהתשואה מהבינה המלאכותית עדיין אינה מובנת מאליה, ואילו העלויות — כצפוי — נמצאות במגמת עלייה.
בסופו של דבר, גם הפחתת הפחמן בשרשראות וגם הטמעת הבינה המלאכותית הופכות לסעיפי הוצאה חדשים, אשר בסופו של דבר מוטלים על הצרכנים הסופיים ועל השחקנים הקטנים בשוק. כפי שאומר הפתגם הישן, "מי שמשלם לנגנים קובע את המנגינה" — אלא שבגרסה המודרנית המוזיקה עולה יותר ויותר, ומספר המשלמים רק הולך וגדל.
