חוקרי מוח מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) הציגו ראיות משכנעות לכך שחשיבה לוגית ושפה נשענות על מערכות שונות במוח.
מחקר שפורסם בכתב העת PNAS הראה שאפילו אנשים עם הפרעות שפה קשות לאחר שבץ מוחי מצליחים להתמודד בהצלחה עם משימות לוגיות מורכבות. יתרה מכך, אזורי המוח האחראים על עיבוד שפה נותרו כמעט לא פעילים בזמן פתרון המשימות.
על המחקר ניצחה אוולינה פדורנקו, פרופסור חבר במחלקה למדעי המוח ומדעי הקוגניציה. תפקיד מפתח מילאה פוסט-דוקטורנטית הופ קין ממעבדתה של פדורנקו.
המדענים בחנו שני מטופלים עם אפזיה – הפרעה קשה בהבנה ובהפקה של שפה. למרות זאת, הם פתרו חידות לוגיות עם מספרים ותבניות חזותיות לא פחות טוב מקבוצת הביקורת. את הכללים שמצאו, המשתתפים העבירו באמצעות מחוות או רישומים.
בניסויים עם מתנדבים נוירוטיפיקליים נעשה שימוש ב-MRI. בזמן פתרון משימות לוגיות, אזורי השפה במוח לא הופעלו, לא בחשיבה אינדוקטיבית ולא בחשיבה דדוקטיבית.
התגלית מערערת על תפיסות פילוסופיות ומדעיות ארוכות שנים לגבי הקשר הבלתי נפרד בין שפה למחשבה. החוקרים מציינים כי חשיבה מופשטת עשויה לדרוש דיוק רב יותר מזה שמאפשרת השפה הרגילה.
לתוצאות יש משמעות מעשית לעבודה עם אנשים הסובלים מאפזיה. הן מאשרות: אובדן היכולת לדבר אינו אומר אובדן היכולת לחשוב בצורה לוגית.
ייתכן שנתונים אלו יתגלו כמועילים גם בפיתוח בינה מלאכותית, שבה מודלי שפה עדיין מחקים הסקת מסקנות בצורה שונה מהמוח האנושי.
