חוקרים מהאוניברסיטה הטכנולוגית Chalmers בשוודיה יצרו מדען בינה מלאכותית המסוגל לנסח באופן עצמאי השערות מדעיות, לתכנן ניסויים ולפרש תוצאות. המערכת פועלת במחזור סגור על דוגמה של שמרי בירה Saccharomyces cerevisiae.
בבסיס הונחו נתונים נרחבים: הגנום של השמרים, חילוף החומרים שלהם ומחקרים קודמים. עבור אדם היקף המידע גדול מדי, אך הבינה המלאכותית מצליחה לזהות שאלות מבטיחות, להציע ניסויים, להעריך תוצאות ולחדד את ההבנה על בסיס נתונים חדשים.
"מדען הבינה המלאכותית שלנו לא רק עוזר לקבל החלטות, אלא יוצר באופן פעיל ידע מדעי חדש", מציינת הפוסט-דוקטורנטית Ievgeniia Tiukova מהמחלקה למדעי החיים ב-Chalmers.
הפיתוח משלב מודלים לשוניים גדולים, הסקה אוטומטית ואוטומציה מעבדתית. הפרופסור Ross King, המחבר הבכיר של המחקר, משווה זאת למכוניות אוטונומיות: הבינה המלאכותית מעבדת מידע, מסיקה מסקנות ופועלת.
מעבדות אוטונומיות, לדברי King, יוכלו לחקור מערכות ביולוגיות באופן שיטתי הרבה יותר מהר מאשר כיום. הן ישתפו פעולה עם בני אדם, ויזרזו תגליות בביולוגיה, ברפואה ובביוטכנולוגיה, וכן ייעלו את השימוש במשאבים.
בינתיים מערכות כאלה משלימות את המדענים, ונוטלות על עצמן את מחזורי השגרה של יצירת השערות ובדיקתן. האדם נותר חיוני לקביעת סדרי עדיפויות, לפרשנות המשמעות ולפיקוח אתי.
King יצר בעבר את הרובוטים-מדענים הראשונים Adam ו-Eve. העבודה החדשה פורסמה ב-Journal of the Royal Society Interface. כיצד ישתנה תפקיד האדם במעבדה של העתיד, כאשר הבינה המלאכותית תיטול על עצמה יותר ויותר משימות שגרה?
