מדיניות ארצות הברית בתחום הטכנולוגיה העילית הוכיחה שוב את חוסר צפיותה. טקס החתימה החגיגי על הצו הביצועי החדש בנושא בינה מלאכותית ואבטחת סייבר, שתוכנן בבית הלבן, בוטל במפתיע שעות ספורות לפני תחילתו. דונלד טראמפ הסביר לעיתונאים בתמציתיות: "לא אהבתי כמה היבטים. דחיתי את זה".
מאחורי החלטה זו מסתתר מותחן פוליטי קשוח מאחורי הקלעים. כפי שמדווחים כלי תקשורת אמריקאיים מקצועיים, תפקיד מפתח בביטול החתימה מילאו שיחות טלפון ליליות לנשיא מצד מנהיגי התעשייה — אילון מאסק ומארק צוקרברג. משקיעים ומפתחים שכנעו את הבית הלבן שאפילו פיקוח מסגרתי, התנדבותי לחלוטין, על מודלי בינה מלאכותית מצד משרד האוצר עלול להפוך לבלם ביורוקרטי במרוץ הטכנולוגי. "אנחנו מקדימים את סין, אנחנו מקדימים את כולם, ואני לא רוצה לעשות שום דבר שיעמוד בדרכה של המנהיגות הזו", סיכם טראמפ.
ממשל טראמפ, מהיום הראשון של ינואר 2025, ניקה בעקביות את המורשת הרגולטורית הנוקשה של ג'ו ביידן, תוך שהוא מהמר על דומיננטיות של מערך הבינה המלאכותית האמריקאי.
היוזמה החדשה, שהוכנה על ידי משרדי הממשלה, הייתה אמורה להסדיר את חילופי המידע על פגיעויות ולהגן על תשתיות קריטיות. עם זאת, עמק הסיליקון ראה בכך את רוח הרפאים של פיקוח ממשלתי. התעשייה הבהירה: כל כללים כעת הם מתנה לבייג'ינג, שאינה מכבידה על המעבדות שלה בדיונים ציבוריים על בטיחות.
האם ויתור מוחלט על כללי בטיחות עלול להזיק לשוק? בטווח הקצר — כנראה שלא. הסרת כל רמז להגבלות משחררת מיליארדי דולרים לבניית מרכזי נתונים חדשים ולאימון רשתות עצביות ענקיות מהדור החדש. משקיעים מקבלים "קארט בלאנש". עם זאת, בטווח הארוך, היעדר סטנדרטים אחידים להגנת סייבר ברמה הפדרלית מעביר את כל הסיכונים לתקלות או דליפות אפשריות לעסקים עצמם.
במקום המרכז הפדרלי, המדינות משתלטות על היוזמה. בעוד וושינגטון בוחרת בחופש מוחלט למען הניצחון על סין, קליפורניה וניו יורק כבר החלו להטמיע חוקים משלהן בנושא שקיפות בבינה מלאכותית. האם התעשייה מוכנה לטלאים משפטיים כאלה למען היעדר פיקוח מלמעלה? נראה שההון הגדול מרוצה למדי מהפשרה הזו.
