ב-17 בספטמבר 2026, בישיבת דירקטוריון של Tata Sons, הסכים נ. צ'נדרסקארן לשקול מחדש את החלטתו מאוגוסט שלא להתמודד לכהונה נוספת. ארבעה מחברי הדירקטוריון הצביעו בעד בחירתו מחדש כיו"ר מבצע לחמש שנים, ואחד התנגד. כך הסתיים פרק קצר אך מתוח, שבו התנגשה כוונתו האישית של המנהל עם האינטרסים של הקבוצה.
להחלטה יש משמעות לא רק עבור קונגלומרט בן 158 שנים ששוויו מוערך בכ-300 מיליארד דולר. Tata Sons שולטת ב-Air India, ב-Jaguar Land Rover, ב-Tata Steel ובנכסים נוספים. על רקע הפסדי חברת התעופה, הירידה במכירות המכוניות ודליפת המידע האחרונה, המשכיות ההנהלה הופכת לגורם המשפיע על אמון המשקיעים והרגולטורים. RBI דחה לאחרונה בקשה לביטול מעמד של core investment company, מה שמעלה שוב את שאלת הרישום למסחר בבורסה.
צ'נדרסקארן הגיע ל-TCS ב-1987 לאחר תואר שני במדעי המחשב ועבר את כל הדרך בתוך הקבוצה. מ-2017 הוא עומד בראש Tata Sons, לאחר שהחליף את רטאן טאטא עם פרישתו של סיירוס מיסטרי. בשתי כהונות הוא ביצע ארגון מחדש, חיזק את המאזן ושמר על המוניטין של "Tata lifer" — אדם שאינטרסים של הקבוצה עומדים מבחינתו מעל שאיפות אישיות. דווקא המוניטין הזה היה הטיעון המרכזי כאשר בספטמבר ביקשה ממנו ועדת המינויים לחזור.
באוגוסט 2026 הודיע צ'נדרסקארן בכתב לדירקטוריון שלא יתמודד. ההחלטה הייתה שלו, ללא לחץ מצד ההנהלה. ואולם לאחר ש-RBI סירב לשנות את המעמד הרגולטורי, ולאחר שהדירקטוריון שב ודן ב"אינטרסים רחבים יותר של הקבוצה", הוא שינה את עמדתו. זה לא היה מפנה פומבי תחת לחץ — זו הייתה הסכמה לבקשה שנוסחה כצורך ביציבות לקראת רישום אפשרי למסחר בבורסה ומשא ומתן מורכב עם בעלי מניות המיעוט.
מי שהתנגד היה נואל טאטא, יו"ר Tata Trusts, המחזיקות ב-66 % מ-Tata Sons. הוא כינה את הבחירה מחדש "בלתי חוקית" על פי התקנון, המחייב את הסכמתם של שני ה-nominees של הנאמנויות. לדעתו, להצבעה של 4:1 אין תוקף. המחלוקת נוגעת לא רק לאישיותו של צ'נדרסקארן אלא גם לאסטרטגיה: הנאמנויות מתנגדות להנפקה ציבורית, שאותה מתכוון הדירקטוריון כעת לדון בה עם RBI.
המצב מזכיר סכסוך קלאסי בין מנהל מקצועי לבעל מניות שליטה במבנה משפחתי. צ'נדרסקארן פועל כאדם שיציבות מוסדית חשובה לו יותר מנוחות אישית או אפילו מהחלטה שהצהיר עליה בעבר. הוא לא יזם את הסכסוך, אך גם לא עזב כשהקבוצה נזקקה לו שוב.
הבחירה מחדש מלמדת שב-Tata Sons, על אף ההליכים הפורמליים, הכוח האמיתי נשאר בידי מי שיכול להבטיח המשכיות בתנאי לחץ חיצוני. מבחינת צ'נדרסקארן זה לא רק הארכה של סמכויות — זה אישור לכך שתפקידו כ"איש המערכת" גובר על תוכניות אישיות ומחלוקות משפחתיות.
