במועדון הכפר מדינה, שם לפני 14 שנה חוללה אירופה "נס" בגביע ריידר, חוללו האמריקאים ביום ראשון נס משלהם. בפיגור 7.5–10.5 לפני היום האחרון, הם לקחו 9.5 נקודות מתוך 12 במשחקי היחידים וניצחו 17–13. הניצחון האחד-עשר ברציפות בגביע הנשיאים כבר אינו נראה כמקרה, אלא כחוקיות.
הנבחרת הבינלאומית בהדרכת ג'ף אוגילבי קיימה שבוע כמעט מושלם במסגרות הקבוצתיות. הם ניצחו בכל חמשת משחקי הפורסום ביום שישי ושמרו על היתרון עד שבת. הקנדים קורי קונרס וניק טיילור אף ניצחו את סקוטי שפלר וסם ברנס. נדמה היה שסוף סוף הגיע הרגע שבו "שאר העולם" ישבור את ההגמוניה האמריקאית.
אך ביום ראשון הכול השתנה. שמונה מאחד-עשר השחקנים הטובים בעולם בהרכב ארה"ב עלו למשחקי היחידים ופשוט לא הותירו סיכוי. קמרון יאנג, ג'סטין תומאס, שפלר, קולין מוריקווה, פטריק קנטלי, קסנדר שופלה ובמיוחד הרוקי בן ה-21 ג'קסון קוויבון הפכו את מהלך המשחקים בתשע האחוריות. קוויבון, לאחר שחזר מפיגור של שתי נקודות מול סי וו קים, הפך לסמל של הקבוצה הזו — צעיר, חסר פחד ובלתי מנוצח במשך שבוע.
הקפטן ברנדט סנדקר הזכיר לשחקנים ערב קודם את סיפור מדינה. "כאן קורים דברים מוזרים", אמר. ואכן דברים מוזרים קרו: האמריקאים שלטו במשחקי היחידים, שבהם עומק הסגל והיציבות הפסיכולוגית חשובים יותר מהכימיה הקבוצתית. הנבחרת הבינלאומית, שהורכבה משחקנים מארצות ויבשות שונות, לא הצליחה לשמור על המומנטום.
את נקודת הסיום שם ג'ייקוב ברידג'מן, כשהשלים פאר-פאט מארבעה רגל בגומה ה-18 מול מין וו לי. 17–13 — וזוכה נוספת לארה"ב. הנשיא דונלד טראמפ, שנכח בפתיחה, היה עד לתרחיש שכבר הפך לשגרה.
הניצחון הזה מעלה שוב את שאלת עתידו של הטורניר. כל עוד לארה"ב יש ריכוז כזה של שחקני צמרת, ומשחקי היחידים נותרו המסגרת המכרעת, ייאבקו הבינלאומיים על המקום השני. כדי לשנות את האיזון, יש либо לשנות את הפורמט באופן קיצוני, либо להמתין עד שהדור הבא מאסיה ומאוסטרליה ישווה סוף סוף ברמתו למכונה האמריקאית.
