תשעה מתאבקים הודים בקטגוריית עד גיל 23, ובהם אלופת העולם עד גיל 17 נהה סנגוואן, סורבו לקבל אשרות אמריקאיות ימים ספורים בלבד לפני פתיחת אליפות העולם בלאס וגאס. הסיבה — גיל מתחת ל-20 והיעדר עבודה רשמית. התאחדות ההיאבקות של הודו (WFI) כבר שלחה מכתבים לשגרירות ארצות הברית בבקשה לבחון מחדש את ההחלטות, אך הזמן לתיקון המצב אוזל במהירות.
אליפות העולם עד גיל 23 למתאבקים מתוכננת ל-12 עד 18 באוקטובר בלאס וגאס. מתוך 16 ספורטאים הודים שהתייצבו לראיון בשגרירות בדלהי ב-7 באוקטובר, תשעה סורבו. הסיבה הרשמית — "קשר בלתי מספק למדינת המושב" בגלל הגיל הצעיר ומעמדם כבלתי מועסקים. רבים מהספורטאים הללו הקדישו את עצמם כליל לספורט ואין להם תעסוקה פורמלית, דבר אופייני לכישרונות צעירים בהודו.
המצב חושף פרדוקס עמוק: כללי ההגירה, המיועדים לאנשי מקצוע מבוגרים עם עבודה קבועה, אינם מתחשבים במיוחדות של קריירה ספורטיבית. מתאבקים עד גיל 23 נמצאים בגיל מעבר, שבו הספורטאים כבר מגיעים לרמה גבוהה, אך טרם הספיקו "להשתלב" במערכת התעסוקה הפורמלית. האנלוגיה פשוטה: לדרוש ממתאבק בן 19 אישור על שכר — זה כמו לבקש מסטודנט לרפואה הוכחות לניסיון רב-שנים לפני בחינה.
ה-WFI מדגישה כי האליפות מיועדת בדיוק לקבוצת הגיל עד 23, שבה המשתתפים הם בעיקר בני 18 עד 23. רבים מהם עוד לומדים או מתאמנים במשרה מלאה. ההתאחדות גם הביעה חשש לגבי 14 הספורטאים הנותרים, שעומדים בפני ראיון ב-8 באוקטובר. כבר נשלחה פנייה ל-United World Wrestling בבקשה להתערב.
סירובי האשרות אינם המקרה הראשון עבור מתאבקים הודים, אך הפעם הם נוגעים דווקא לצעירים בעלי פוטנציאל. אם הבעיה לא תיפתר, הודו עלולה לאבד תחרויות חשובות עבור דור שכבר זכה במדליות בטורנירים לנוער. אין מדובר בעיכוב ביורוקרטי בלבד — מדובר במכה למערכת ההכשרה, שבה ספורטאים מוכשרים מהפריפריה תלויים בתחרויות בינלאומיות לצורך צמיחה ומוטיבציה.
בסופו של דבר, אירועים כאלה מעלים שאלה רחבה יותר: עד כמה הוגן להחיל מסנני הגירה אוניברסליים על ספורטאים ש"עבודתם" היא אימונים יומיומיים וניצחונות על המזרן. בלי פתרון מהיר, הודו עלולה להישאר בלי נבחרת מלאה בטורניר המרכזי של השנה.
