בתחילת יולי 2026 שוב משכה את תשומת הלב של הקהילה האסטרונומית עבודתה של האסטרופיזיקאית ביאטריס ויארואל והפרויקט שלה, VASCO. פרסום לאחרונה ב-Liberation Times ניתח בפירוט את התפתחות המחקרים, שהחלו לפני מספר שנים בחיפוש אחר עצמים נעלמים ומופיעים בצילומי שמיים ארכיוניים.
פרויקט VASCO (Vanishing and Appearing Sources during a Century of Observations) הציב מלכתחילה יעד שאפתני: להשוות סקירות צילומיות ישנות של השמיים עם נתונים מודרניים בחיפוש אחר אירועים אסטרופיזיים נדירים — למשל, מועמדים ל"כוכבים נעלמים" או עקבות של ציוויליזציות חוץ-ארציות. הצוות ניתח מאות מיליוני עצמים לאורך תקופה של כ-70 שנים. במקום התופעות האסטרופיזיות האקזוטיות שציפו להן, גילו החוקרים אלפי אירועים חולפים קצרי-מועד — הבזקים נקודתיים שהופיעו על הלוחות ונעלמו בתוך דקות או אפילו שניות.
עניין מיוחד מעוררים אירועים בצילומים משנות ה-1940–1950, זמן רב לפני שיגור הלוויין המלאכותי הראשון "Sputnik-1" באוקטובר 1957. על לוחות אלו תועדו מקרים שבהם הופיעו בבת אחת כמה נקודות בהירות במהלך חשיפה אחת. אחת הדוגמאות הבולטות היא תשעה הבזקים על לוח אחד בתוך כ-50 דקות. קשה להסביר אירועים כאלה באמצעות תופעות אסטרונומיות רגילות: מטאורים, אסטרואידים או כוכבים משתנים אינם יוצרים תמונה כזו.
מבקרים הצביעו זמן רב על פגמים אפשריים באמולסיה של לוחות הצילום — אבק, כתמים כימיים או עקבות פיתוח. עם זאת, מחקרים עצמאיים אחרונים הפכו הסבר זה למורכב משמעותית. מהנדס NASA בדימוס איבו בוסקו ניתח בפרסום מקדים מיוני 2026 זוגות לוחות מארכיון מצפה הכוכבים של המבורג. הוא התמקד באברציה אופטית — קומה, האופיינית לטלסקופים מסוימים. אור מעצמים שמימיים אמיתיים עובר דרך האופטיקה ומותיר "עקבות" ספציפיים עם כנפיים וזנב, שפגמים בסרט הצילום אינם יכולים לשחזר. בוסקו זיהה אחד-עשר אירועים חולפים כאלה, ואישר שהם תמונות אמיתיות של אור מהחלל.
דפוסים סטטיסטיים מוסיפים תעלומה נוספת. הבזקים נרשמו בתדירות גבוהה יותר בתקופות של ניסויים גרעיניים אטמוספריים (עלייה בהסתברות של כ-45–80% בהתאם לניתוח). בנוסף, נצפה מחסור בולט באירועים בצל כדור הארץ בגבהים גאוסטציונריים — במקום שבו אור השמש לא יכול היה להשתקף מעצמים היפותטיים. אפקט זה מגיע למובהקות של 22 סיגמא לפי אחד המודלים. שכפולים עצמאיים, כולל עבודותיהם של בריאן דוהרטי וקווין קאן, אישרו מתאמים אלו.
בשיחה עם הקוסמולוג בריאן קיטינג, הדגישה ביאטריס ויארואל: העצמים, אם הם אמיתיים, "עדיין שם". הצוות ממשיך בעבודתו, תוך שהוא מדגיש את הצורך בבדיקות נוספות ובתצפיות חדשות.
הקהילה המדעית מתייחסת לממצאים בזהירות. איש אינו טוען שמדובר בגשושיות חוץ-ארציות, אך הנתונים דורשים בחינה מדוקדקת. מאמרים מקדימים חדשים מיישבים חלק מההתנגדויות הספקניות, ומעבירים את הדיון לשלב הבא — מספקות לגבי אמיתות האותות לחיפוש אחר טבעם. תצפיות עתידיות באמצעות כלים מודרניים עשויות לספק תשובה לשאלה האם הבזקים אלו היו תופעות טבע נדירות או משהו יוצא דופן יותר במרחב הקרוב לכדור הארץ באמצע המאה ה-XX.
בעוד האסטרונומים ממשיכים לחקור את הארכיונים, הסיפור מזכיר לנו: השמיים טומנים בחובם עוד הפתעות רבות, ולעיתים לוחות צילום ישנים מספרים סיפורים שאנו רק מתחילים לשמוע.
