במימיהן של הימות הגדולות של אמריקה הצפונית שוחים יצורים שגילם אולי נמדד במאות שנים. נתונים חדשים מצביעים על כך שהחדקן האגמי (Acipenser fulvescens) מסוגל לחיות עד 400 שנים ואף יותר — כמעט כפול מההערכות הקודמות.
בעבר סברו החוקרים שתוחלת החיים המרבית של מין זה היא כ-150 שנים. ואולם ניתוח של ארבעה עשורים של תצפיות בפרטים מסומנים באגמים מישיגן, יורון ואחרים הצביע על תמונה שונה. הגדילה האיטית של הדגים הגדולים הובילה לבחינה מחודשת של הגיל: הנקבות עשויות להגיע ל-427 שנים, והזכרים — עד 279 שנים.
מספרים כאלה מציבים את החדקן האגמי בשורה של בעלי החוליות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר על פני כדור הארץ, כשהוא מפנה את הבכורה רק לכריש הגרינלנדי. ה"דינוזאורים החיים" הללו הם צאצאים של דגים קדומים, שאבותיהם חיו עוד בעידן היורה. ייתכן שפרטים מסוימים שחו כאן עוד לפני ייסוד ארצות הברית.
תוחלת החיים הארוכה של המין משנה את הגישה להגנתו. שיקום אוכלוסיות שהידלדלו מאוד בשל דיג יתר ושינויי סביבה ידרוש עשורים ואף מאות שנים. הדגים גדלים לאט במיוחד, ולכל דור יש חשיבות מיוחדת למגוון הגנטי.
המחקר, שפורסם ב-Journal of Fish Biology, מבוסס על נתוני לכידה ולכידה חוזרת אמיתיים בנהרות ובאגמים של האזור. החוקרים מדגישים: גילם המדויק של פרטים בודדים טרם אומת ישירות, אך החישובים לפי קצבי הגדילה נראים משכנעים.
הגילוי מזכיר עד כמה שבריריות ועם זאת עמידות הן המערכות האקולוגיות של המים המתוקים. הטיפול בדיירים קדומים אלה דורש סבלנות החורגת מגבולות חיי אדם.
