במפרץ אייאפיורדור, הפיורד הארוך ביותר באיסלנד, צופי לווייתנים פוגשים לעתים קרובות יותר ויותר לווייתנים גדולי-סנפיר (Megaptera novaeangliae). שיט תצפית שנערך לאחרונה חשף כחמישה עשר פרטים שעלו אל פני המים סמוך לסירה והציגו את מזרקות המים האופייניות להם ואת הנפת זנבותיהם. מפגשים כאלה אינם נדירים עוד אפילו בנובמבר, כאשר הלווייתנים נוהגים לנדוד למים חמים.
אוכלוסיית הלווייתנים גדולי-הסנפיר במימי איסלנד גדלה באופן ניכר בעשורים האחרונים. לאחר איסור הציד המסחרי של לווייתנים באמצע המאה העשרים התאוששה האוכלוסייה מכמה אלפים לכדי הערכה של 10–15 אלף פרטים. באייאפיורדור, שבו כמעט לא נראו לווייתנים בעבר, נרשמים כעת ריכוזים קבועים, ומפעילי תיירות מדווחים על רצפים שוברי שיאים של יציאות מוצלחות לים.
הסיבה להימנעות החלקית מנדידה קשורה ככל הנראה לגידול הכללי באוכלוסייה. פרטים צעירים שטרם הגיעו לבגרות מינית נשארים במימי הצפון העשירים במזון, שבהם יש די קריל ודגים קטנים. הדבר מאפשר להם לצבור כוח בלי מסע ארוך ומסוכן.
מערכת אקולוגית בריאה של הפיורד תומכת בריכוז כזה: שפע של פלנקטון ודגים יוצר תנאים נוחים להזנה. התצפיות מראות שהלווייתנים שבים לאותם אזורים משנה לשנה, מה שמעיד על יציבות הסביבה. עם זאת, שינויים בפיזור משאבי המזון עלולים להשפיע על התנהגות בעלי החיים ומחייבים ניטור נוסף.
עבור הקהילות המקומיות והתיירים מהווים המפגשים הללו מקור פרנסה ועילה להתייחסות זהירה לים. צפייה בלווייתנים בדרך בת-קיימא מסייעת לממן מחקר והגנה, והופכת את העניין בבעלי החיים לתמיכה מעשית בבית גידולם.
התאוששות הלווייתנים גדולי-הסנפיר בפיורדים של איסלנד מזכירה שהגנה עקבית על יונקים ימיים מניבה תוצאות מוחשיות, והמשך המאמצים הללו נותר המפתח לשימור האיזון באוקיינוס.

