ביערות הגשם של צ'וקו במערב אקוודור ובדרום קולומביה חי מין צפרדע לילית נפוצה, שקריאתה הקצבית והקולנית נשמעת מן השיחים ומן הברומליות כבר יותר ממאה שנה. מדענים ראו בה זמן רב מין שכבר מוכר, עד שדגימות מוזיאוניות מן המאה התשע עשרה עזרו לחשוף את האמת: לפנינו מין נפרד, Pristimantis milpe, שתואר רק בשנת 2026.
חוקרים מן האוניברסיטה הקתולית האפיפיורית של אקוודור בחנו פרטים טיפוסיים שנאספו באקוודור במאה התשע עשרה ושמורים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון. השוואה בין הדגימות הישנות לבין אוכלוסיות חיות הראתה שהסיווג הקודם היה שגוי. כתוצאה מכך, המין שנצפה ותועד באופן סדיר מעולם לא זכה לשם מדעי משל עצמו.
תחום התפוצה של Pristimantis milpe משתרע על יותר מ-67 אלף קילומטרים רבועים — מגובה פני הים ועד לגובה של 1200 מטרים. הצפרדע פעילה בלילה, והזכרים משמיעים אותות נקישה אופייניים מעלים בגובה של כמה מטרים. הנקבות נבדלות בצבעון הבולט של אזור המפשעה והירכיים — גוונים כתומים או כחלחלים עם כתמים שחורים, בעוד שהזכרים נראים אחידים יותר בצבעם.
הגילוי מדגיש את ערכן של אוספי מדעי הטבע: דגימות ששכבו עשורים רבים מאפשרות לבחון מחדש הגדרות ישנות ולקשור שמות מדעיים לאוכלוסיות ממשיות. במקרה זה, השילוב בין פריטים היסטוריים לבין תצפיות מודרניות איפשר להכיר במין כמין עצמאי.
אזור צ'וקו מפורסם במגוון הביולוגי העשיר שלו, והממצא מלמד שאפילו בעלי חיים נפוצים וקלים לגילוי עשויים להסתיר הפתעות. התיאור פורסם בכתב העת ZooKeys ומבוסס על נתוני שדה ועל חומרים מוזיאוניים.
מקרים כאלה מזכירים עד כמה חשוב להשוות בקפידה הגדרות ישנות עם הטבע החי, כדי לא להחמיץ את המובן מאליו.
