בסוף יולי 2026, הודיעה הוועדה לשירותים פיננסיים (FSC) של דרום קוריאה על הכנת הצעת חוק מאוחדת בשם Digital Asset Basic Act, שתאחד כעשר יוזמות נפרדות בנושאי מטבעות קריפטוגרפיים וסטייבלקוינס. הרגולטור מתכוון לקבוע תחילה דרישות ברורות להנפקה ולעתודות של מטבעות יציבים, ורק לאחר מכן להעביר חוק קריפטו כללי. סדר פעולות זה נראה הגיוני לאחר קריסת Terra-Luna ב-2022, אז התאדו פשוט מיליארדי דולרים של משקיעים קמעונאיים.
על פי הטיוטה, מנפיקי סטייבלקוינס יחויבו לקבל רישיון מה-FSC, להחזיק עתודות בשיעור של לפחות 100% מהאסימונים שהונפקו ולשמור אותן בנפרד מהונם העצמי — עם הגנה במקרה של פשיטת רגל. ההון המינימלי של המנפיק הופחת ל-500 מיליון וון (כ-368 אלף דולר), ותשלום ריבית למחזיקי המטבעות נאסר. צעדים אלו נועדו להפוך את הסטייבלקוינס לכלי תשלום אמין, ולא לנכס ספקולטיבי.
מאחורי הדאגה הנראית לעין לצרכנים מסתתר חישוב נוסף: דרום קוריאה היא אחד השווקים הגדולים בעולם להמרת פיאט לקריפטו. המדינה רוצה שמטבעות יציבים יפעלו בתוך המערכת הפיננסית הלאומית, ולא יוציאו הון לחו"ל או לערוצים אפורים. בנקים ומוסדות מסורתיים מקבלים הזדמנות לשלב כלים חדשים תחת פיקוחם, בעוד חברות קריפטו נאלצות לשחק לפי חוקי הבנקאות.
מעניין שהאיסור על צבירת ריבית שולל מהסטייבלקוינס את אחד מיתרונותיהם התחרותיים העיקריים מול פיקדונות בנקאיים. בחיי היומיום, זה דומה למצב שבו אתם שומרים כסף בכספת, אך לא מקבלים על כך אפילו פרוטה — רק הבטחה שהוא לא ייעלם. מבנה כזה מפחית את הסיכון ל"בריחת" מפקידים מהבנקים, אך בו בזמן מגביל את האטרקטיביות של הסטייבלקוינס עבור מי שמחפש תשואה כלשהי.
עבור האדם הממוצע, המשמעות היא שבחודשים הקרובים תופיע דרך ברורה ומוגנת יותר להחזיק דולרים או וון דיגיטליים. עם זאת, מאחורי הגנה זו עומדת גם הגבלת חופש: המנפיקים יהיו תחת פיקוח הדוק, והשוק יהיה פחות גמיש. בטווח הארוך, נראה שדרום קוריאה מנסה לא רק להסדיר את הקריפטו, אלא להטמיע אותו במערכת המוניטרית הקיימת כך שישרת את האינטרסים של המדינה והבנקים, ולא רק של חובבי התחום.
הלקח העיקרי לכל מי שמחזיק או מתכנן להחזיק סטייבלקוינס: אמינות עולה כסף, ולעיתים המחיר הזה הוא ויתור על תשואה נוספת ועל אנונימיות מלאה.
