קרלוס אלקראס החל את הגנת התואר בטוקיו לא בניצחון מוחץ, אלא במאבק קשה. במשחק הסיבוב הראשון נגד אלכס מיקלסן הציל הספרדי שלוש נקודות מערכה, הפסיד במערכה השנייה ורק במערכה המכרעת הראה את העוצמה הרגילה — 7:6(1), 4:6, 6:1. זו אינה רק תוצאה, אלא אות: החזרה אחרי פציעה בפרק כף היד אינה מתנהלת לפי לוח זמנים, אלא לפי תחושות חיות.
אלקראס מתנסה בתנועת הגשה מהירה יותר, וזה מורגש. בשתי המערכות הראשונות הוא עשה כמה שגיאות כפולות, הפסיד בקבלת ההגשה ואפשר ליריב להכתיב את הקצב. מיקלסן, המדורג 34 בעולם, לא איבד את העשתונות והחזיר לעצמו את השבירה פעמיים. רק בשובר השוויון ובמיוחד במערכה השלישית הספרדי התארגן מחדש וניצח בחמישה משחקונים ברצף. נראה שהעניין אינו רק בטכניקה, אלא גם במהירות שבה הוא משקם את הביטחון אחרי הפסקה ארוכה.
מאחורי אלקראס עומדים אליפות ארצות הברית הפתוחה וגביע לייבר, הטורנירים הראשונים אחרי ארבעה חודשי היעדרות. בטוקיו הוא שוב על מגרש קשה, שבו שלט בעבר. הניצחון על מיקלסן מעניק לו תרגול משחקים הכרחי, אך רמת המשחק עדיין אינה יציבה. היריב הבא — מתאו ארנאלדי — יבחן אם הספרדי הצליח למצוא איזון בין הניסויים לאמינות.
היום בטוקיו היה עשיר בהפתעות: פריץ, רוד ואחרים מהמדורגים הודחו. על הרקע הזה ניצחונו של אלקראס נראה יקר במיוחד — הוא לא הרשה לעצמו להירגע והצליח להפוך את מהלך המשחק. זה מזכיר כיצד בשחמט מהלך מדויק אחד בסיום מכריע את המשחק, גם אם הפתיחה עברה עם שגיאות.
עבור אלקראס העיקר כעת אינו התואר, אלא תחושת השליטה בגוף ובמשחק. אם יצליח לשמור על התנופה הזו, הגנת התואר בטוקיו עשויה להיות צעד חשוב בחזרה לפסגה. אחרת, העונה עלולה להפוך לשורה של חיפושים אחרי כושר.
