היום במדור שלנו נשמעת הפלנטה עצמה — בקולה של הרשתית.
המוזיקה אינה עולה מן הבמה ואינה נולדת תחת אצבעותיו של המבצע. פעימותיה הראשונות נוצרות מתחת לרגלינו — ברשת חיה דקיקה העוברת בין שורשי העצים, האבנים והעלים הנושרים.
את המוזיקה הזאת אי אפשר לשמוע באוזן אנושית. אבל אפשר לקלוט את התנודות החשמליות של הרשתית, לתרגם אותן לצליל — ולמצוא את עצמך לפתע בתוך פרטיטורה שהיער יוצר ממש עכשיו.
המוזיקאי, המלחין ואמן הסאונד הבריטי ג'ייסון סינגה יצא ליערות דבון לא כדי להכריח את הטבע לנגן. הוא בא כשותף קשוב — עם מכשירים, באוזן פתוחה ובנכונות לפגוש צליל שעוד לא קיבל צורה הרגילה לאדם.
כך נוצרה העבודה The Intelligence Below — "התבונה שמתחת לפני השטח": מיצב קולי שנוצר מתוך אינטראקציה עם רשתית חיה.
והיום הפלנטה מזמינה אותנו לשמוע את מה שנשמע תמיד בקרבתנו — רק שקודם לכן שמיעתנו עוד לא הייתה מכווננת לתדר הזה.
אל היער — לא לשם הצליל, אלא לשם המפגש
כדי ליצור את היצירה בילה סינגה שעות רבות ביערות פינגל ו יארנר בדרום-מערב אנגליה.
המוזיקאי חיבר לרשתית חיישנים ביואלקטריים הרושמים שינויים במתח החשמלי. לאחר מכן תורגמו הערכים שהתקבלו לפרמטרים של צליל: גובה הצליל, הקצב, המשך והגוון.
חשוב להבהיר: הפטריות אינן מנגנות מנגינה במובן האנושי, והמכשירים אינם "מתרגמים את שפת הפטריות" באופן מילולי. מדובר ב סוניפיקציה — שיטה אמנותית ומחקרית שבה נתונים נמדדים הופכים לנשמעים.
את כיוון התנועה המוזיקלית קובעת מערכת חיה, אך את אופן השמעתו בוחר האדם. לכן לפנינו לא יצירה עצמאית של הפטרייה ולא יצירה מחבר רגילה. זהו מפגש בין שתי דרכי נוכחות בעולם — תהליך ביולוגי ותפיסה אנושית.
דחף חשמלי הופך לתו. שינוי במתח — לתנועה של מנגינה. הבלתי נראה זוכה להזדמנות להתגלות בטווח הנגיש לנו.
סינגה עצמו מתאר את העבודה הזאת כניסיון להתכוונן ליצורים חיים אחרים ולחוש את הקשר עמם.
מוזיקה שאיש לא הלחין לבדו
היפה ביותר ב- The Intelligence Below — הוא שאי אפשר לנקוב בשמו של מחבר אחד.
הרשתית יוצרת דינמיקה חשמלית. החיישנים קולטים את שינוייה. מערכת תוכנה מתרגמת את הנתונים לצליל. המוזיקאי בוחר את פרמטרי התרגום ומעצב את מרחב היצירה. היער מוסיף אקוסטיקה משלו, תנועת אוויר, לחות ומקריות של כל רגע. והמאזין מאחד את כל הנשמע לחוויה אישית.
היצירה נוצרת לא בתוך משתתף אחד, אלא ביניהם.
אין זה ניסיון להכריח את הטבע לנגן לפי כללים אנושיים. זהו, קרוב יותר, הזמנה להחליש לזמן מה את השליטה הרגילה ולשמוע מה יכול להיוולד בשותפות.
הרשתית אינה הופכת לכלי נגינה. היא נשארת מערכת חיה, שתהליכיה האדם לומד לתפוס בדרך חדשה.
מבוכים חיים
המיצב נכלל בתערוכה Living Labyrinths: Art and Fungi — "מבוכים חיים: אמנות ופטריות", שנפתחת ב- 3 באוקטובר 2026 ב-Royal Albert Memorial Museum & Art Gallery באקסטר ותימשך עד 21 בפברואר 2027הכנת הפרויקט ארכה כחמש שנים.
התערוכה מחברת בין אמנות עכשווית, היסטוריה ומיקולוגיה, ומציגה את הפטריות לא רק כאורגניזמים של היער, אלא גם כשותפות ליחסים מורכבים שתלויים בהם חיי מערכות אקולוגיות שלמות.
לצד עבודתו של סינגה מוצגות אקוורלות של פטריות ביאטריקס פוטר. הרבה לפני הופעתם של גיבורי האגדות המפורסמים שלה היא בחנה פטריות בקפידה ויצרה תיאורים בוטניים מדויקים, אך תרומתה למיקולוגיה נותרה זמן רב בלתי מוערכת בחייה.
האמנית ג'ו פרל פנתה אל סיפורו של Potteromyces asteroxylicola — פטרייה מאובנת שקיבלה את שמה על שם פוטר בשנת 2023.
ו ג'מה אנדרסון-טמפיני, בשיתוף פעולה עם חוקרים במיקולוגיה רפואית באוניברסיטת אקסטר, יצרה את העבודה Myco-Mother. האמנית תיארה את המיקוביום של עצמה — קהילה של פטריות החיות בתוך גוף האדם — תוך שימוש בצבעים שהופקו מאדמה מקומית ומאבן חול אדומה.
כך התערוכה משנה בהדרגה את כיוון המבט: מהרשתית שמתחת לרגלינו — אל הפטריות שבתוכנו.
מה הוסיף האירוע הזה לצליל של כוכב הלכת?
אנחנו רגילים לראות במוזיקה משהו שאדם יוצר: קול, מיתר, קליד, קצב של ידיים. אבל The Intelligence Below מציע להרחיב את עצם הרגע שבו נולדת היצירה.
העולם הסובב אותנו מלא בתהליכים שאינם חייבים להידמות לנו כדי להיות בעלי ערך משל עצמם. עץ, תפטיר, אדם, מכשיר ומרחב יער אינם קיימים כאן בנפרד: כל אחד מהם שומר על טבעו ובו בזמן משתתף בהיווצרותו של ניסיון חדש.
בדיוק משום כך אנו שומעים לא רק תרגום של פולסים חשמליים. אנו שומעים את תוצאת המפגש.
החיים כבר מלאים בתנועה, בחליפין וברטט. האדם אינו מוסיף להם קסם — הוא מכוון את תשומת הלב למקום שבו היא תמיד הייתה נוכחת.
ואז מתוך הרשת הבלתי נראית נולדת מוזיקה שאין לה יוצר יחיד. יש רק מרחב חי של יצירה משותפת, שבו כל צורה נשמעת בדרכה שלה, וההשתתפות הלבבית מחברת את הקולות הללו לסימפוניה אחת הנפרשת עד אין קץ.
העולם אינו מתחיל להישמע ברגע שבו אנו מחברים חיישנים.
ברגע הזה אנו סוף סוף מצטרפים לצליל שלו.
