אחד עשר פרויקטים מטאיוואן, ממקאו, מיפן, מצרפת ומגרמניה מראים כיצד בינה מלאכותית, אלגוריתמים ונוכחות אנושית משנים את גבולותיה של היצירה האמנותית.
מ-30 באוקטובר ועד 22 בנובמבר מתקיים בפארק התרבותי Chung Yuan Cultural and Creative Park בטאיוואן פסטיבל האמנות הטכנולוגית TAxT העשירי. נושאו — Be Tokens: 現實世界>>>生成中, או "העולם האמיתי — בתהליך יצירה". התערוכה מציעה להביט במציאות כמרחב שמשתנה ללא הרף מתוך יחסי הגומלין בין האדם לטכנולוגיה.
אוצרת הפסטיבל, חונג אי-פינג, פרופסורית באוניברסיטה הלאומית של טאיוואן, פונה למושג הטוקן — היחידה שאליה מפרקות מודלי שפה טקסט לצורך עיבודו. בתערוכה רעיון זה יוצא אל מעבר לגבולות השפה: האמנים בוחנים כיצד מערכות דיגיטליות יכולות לקלוט ולשנות תמונות, תנועות, תחושות גוף, זיכרונות וחלומות.
כשהצופה הופך לחלק מהיצירה
בכמה פרויקטים נוכחותו של המבקר משנה את היצירה האמנותית באופן ישיר. ב- Habitat of Sound #2: Artificial Habitat צלילי ציפורים עוברים דרך צינורות אלומיניום המהדהדים נוף חופי ותעשייתי. ככל שהאדם שוהה בקרבתם זמן רב יותר, כך האלגוריתם מפרק ומעוות את הצליל בעוצמה רבה יותר.
המיצב AURA של הסטודיו הצרפתי hellobastworkshop מגיב למיקום ולחום של גוף האדם ויוצר כדורי אור. כאשר שני אנשים נמצאים בקרבת מקום, דמויות האור שלהם מתמזגות. ב- One Hundred Faces of Water של חואנג מנג-פאן הופכים נתונים הידרולוגיים אזוריים להקרנה של מים נעים, וצעדי המבקרים יוצרים בהם גלים חדשים.
האדם כאן אינו רק צופה ביצירה: תנועותיו, קולו, חומו והזמן שהוא מבלה לצד המיצב נעשים לחלק מן התהליך האמנותי.
זיכרון, חלומות ובינה מלאכותית
אמנים אחרים פונים לחוויה האנושית שקשה לתפוס אותה ישירות. ב- 40Hz (V2) קבוצת ULTRACOMBOS חוקרת חלומות וחלומות צלולים: דימויים וזיכרונות שנאספו מעובדים בבינה מלאכותית ומוקרנים על הגוף. ב- The Symmetrical Hallucinations: A Medical Mirror נתונים רפואיים אמיתיים מושווים לתמונות בדויות שנוצרו על ידי מערכת גנרטיבית. היצירה מעלה את השאלה כיצד טכנולוגיות משחזרות את החוויה האנושית והיכן עובר הגבול בין הנתונים לפרשנותם.
בפרויקט Artificial Intelligence and Artificial Intelligence are in Conversation שתי זרועות רובוטיות תעשייתיות מנהלות דיאלוג דרך דמויות וירטואליות המייצגות אוניברסיטאות לאמנות מטאיוואן ומיפן. המבקרים יכולים לשאול אותן שאלות. והיצירה Artificial Iteration (AI) ביאנקי ליי משווה תמונה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית לגרסה הציורית שלה, ומחזיר את הצופה לשאלת מחבריות היצירה ותפקידו של האמן.
מאינטראקציה — ליצירה משותפת
בבסיס הפסטיבל שלושה כיוונים: דו-קיום, יצירה משותפת והצהרה משותפת. הם חושפים מודלים שונים של יחסי אדם וטכנולוגיה: מאינטראקציה עם הסביבה ועד ליצירה משותפת של דימויים וצורות תקשורת חדשות.
TAxT כולל גם תוכנית חינוכית: מפגשים, הרצאות, סדנאות, פרויקטים בבתי ספר וסיורים. מטרתה להכיר את האמנות הטכנולוגית לא רק למבקרי התערוכה, אלא גם למי שרק מתחיל לחקור את האפשרויות של כלים דיגיטליים.
ב-TAxT משתנה תפקידו הרגיל של הצופה. הוא אינו עומד עוד מול יצירה מוגמרת: נוכחותו יכולה לשנות את הצליל, את התמונה או את התנועה של המיצב. האמנות הופכת לתהליך שבו נפגשים התפיסה האנושית והפרשנות של המכונה. זה כבר לא רק שימוש בטכנולוגיות חדשות ביצירה, אלא חיפוש אחר שפה אמנותית שבה האדם והמערכת הדיגיטלית נעשים שותפים לתהליך אחד.
