דון פטיט, אסטרונאוט של נאס"א שמאחוריו כמעט שש מאות ימים בחלל, קיבל לאחרונה גישה לכל 1.2 מיליון קבצי הגלם מהמשלחת האחרונה שלו לתחנת החלל הבינלאומית. ביניהם נמצא תצלום של שביל החלב, שצולם מכיפת התחנה באמצעות מצלמת Nikon Z9 עם עדשת Arri Zeiss 15 מ"מ. הכוכבים שבו עומדים ללא ניע, כאילו התחנה קפאה בחלל. אך למעשה, היא דוהרת במהירות של כ-27 אלפי קילומטרים בשעה ומסתובבת ללא הרף כדי שצד אחד תמיד יפנה לכדור הארץ.
Star trails above and below Madagascar, photographed together from the ISS and Earth in collaboration with National Geographic's @BabakTafreshi.
דווקא האוריינטציה הזו היא שהופכת חשיפות ארוכות לקשתות של מסלולי כוכבים. חצובות משווניות קרקעיות רגילות מפצות על סיבוב כדור הארץ סביב צירו. פטיט הבין שעבור מסלול לווייני נדרש משהו אחר – מכשיר שמבצע סיבוב מלא פעם ב-90 דקות. עוקב כזה יוצר במכון הטכנולוגי של רוצ'סטר. הוא מכני לחלוטין, עשוי אלומיניום, עם קפיץ ותמסורת גלגלי שיניים 60 על 90. ללא אלקטרוניקה – כך עלה בידו לעקוף את הכללים המחמירים של נאס"א בנוגע למערכות חשמליות במטענים.
המכשיר חזר בשלום לכדור הארץ לאחר משלחת 72 וכעת הוא מתכונן לתערוכה ב-RIT. פטיט נזכר שעוקב מאולתר דומה ממשלחת 6 נשרף פעם יחד עם פסולת התחנה באטמוספירה. הפעם, הסיפור הסתיים אחרת.
התמונות שהתקבלו באמצעות המכשיר מראות עד כמה דק יכול להיות הגבול בין תנועה לקיפאון. בפריים אחד, לאחר עשר שניות ללא העוקב, הכוכבים כבר מרוחים, ואילו איתו – הם נשארים נקודות. מאוחר יותר פרסם פטיט עבודה משותפת עם הצלם של National Geographic באבאק טפרשי: מסלולי כוכבים מעל ומתחת למדגסקר, שצולמו בו-זמנית מהמסלול ומהקרקע. ולאחרונה – סרטון טיימלאפס של תמרון צריכת דלק אופטימלית, שבמהלכו שינתה התחנה את האוריינטציה שלה מעל האורות הבהירים של ערי הים התיכון.
פטיט בילה במסלול 220 ימים כחלק ממשלחות 71 ו-72, וביצע יחד עם הצוות יותר משלושת אלפים וחמש מאות הקפות סביב כדור הארץ. עבורו, הצילום הוא דרך להראות איך נראה הבית שלנו מבחוץ, ולהזכיר שהחלל קרוב יותר ממה שנראה. העוקב המכני שעזר לעצור את הכוכבים הופך כעת בעצמו לחלק מההיסטוריה.
