בבודמין מור שבקורנוול, חסידה לבנה 21 יצאה לחופשי לראשונה מזה מאות שנים. מרבית הציפורים בקעו כאן השנה במכלאות של קורנוול סטורק פרוג'קט. לאחר היסוס קצר הן המריאו אל השמיים, והצופים הבחינו בחינניות שבה הן דואות מעל ערבות האברש.
הפרויקט החל בשנת 2021 בחווה Hamatethy, שבה חקלאות אורגנית משתלבת עם השבת טבע. המייסד יאן סבידרסקי וצוותו גידלו חמישה זוגות של ציפורים בוגרות, ולאחר מכן שחררו את צאצאיהן. לחסידות, בדומה לסנוניות, יש יצר שיבה חזק: בסתיו הן ינדדו דרומה, לספרד או למרוקו, ובעוד מספר שנים, על פי ההערכות, הן ישובו לקנן דווקא כאן.
מבחינה היסטורית, חסידות לבנות לא נחשבו לציפורים מקננות באנגליה — התיעוד היחיד של רבייה מתוארך לשנת 1416 בסקוטלנד. נאצ'ורל אינגלנד מדגישה כי שחרור ציפורים אינו עומד בראש סדר העדיפויות. עם זאת, שינויי האקלים משנים את אזורי התפוצה: שרקרקים, מגלנים חומים ומינים אחרים כבר נודדים צפונה. סבידרסקי מציין כי בודמין מור, על קרקעותיו הבריאות, שלשולי האדמה והחרקים שבו, מתאים לחסידות, בתנאי שיישמרו האזורים הלחים ויימנעו מחקלאות אינטנסיבית.
מודל הפרויקט הושאל מתוכנית מצליחה באחוזת נפּ שבסאסקס, שבה כבר התגבשה אוכלוסיית בר מאז שנת 2016. יייתכן שהציפורים מקורנוול ינדדו יחד עם אלו מסאסקס. הערך המרכזי של החסידות, לדברי סבידרסקי, אינו טמון רק בתפקידן האקולוגי, אלא גם ביכולתן למשוך את תשומת לבם של בני האדם לטבע: הצפייה בהן מובילה לשיחות על פוריות הקרקע, על חשיבותה של החקלאות האורגנית ועל שימור ביצות.
השחרור היה אירוע מרגש: סבידרסקי לא הסתיר דמעות של גאווה, והצופים עקבו אחר כל משק כנפיים. אפילו התכתשות קלה עם עורב לא מנעה מהציפורים להתאקלם. אם הכל יתנהל כשורה, בעוד מספר שנים יופיעו קינים חדשים על הגגות והעצים של קורנוול — סימן לכך שהנוף הופך שוב לראוי למחיה.
פרויקטים כאלו מראים כיצד מאמצים ממוקדים לשיקום בתי גידול ולחינוך יכולים להשיב מינים לסביבתם המוכרת, גם לאחר היעדרות ממושכת.
