סרטונים רבים ברשתות החברתיות מראים כיצד אנשים "משחקים" עם חתולים, אך למעשה בעלי החיים חווים לעיתים קרובות גירוי או מתח. מחקר חדש, שפורסם ב-2026, מנתח למעלה מאלף תגובות לסרטונים כאלה ומראה עד כמה נפוצה התפיסה המוטעית הזו.
על פי ניתוח תגובות ב-YouTube, TikTok, Instagram ו-Facebook, ב-75–93 % מהמקרים הצופים העריכו בחיוב אינטראקציות שבהן חתולים הפגינו בבירור סימני אי-נוחות: נשיפות, ניסיונות בריחה, נשיכות ופציעות גלויות אצל בני האדם. החוקרים מציינים כי אנשים נוטים לפרש את האותות הללו כביטוי של התרגשות או חיבה.
התפיסות המוטעיות העיקריות כוללות את האמונה ש"אי אפשר לפספס מתח אמיתי", או שהחתול "פשוט ילך אם הוא לא רוצה". במציאות, חתולים נשארים לעיתים קרובות בסיטואציה כדי להימנע מהסלמה, או משתמשים ב"קיפאון" כתגובת הגנה. משחק גס הופך במהירות לגירוי יתר, ומה שנראה כליטוף מעורר למעשה התנהגות הגנתית.
סברה נפוצה נוספת היא ש"זו דרך לרכוש אמון" או ש"חתולים מראים אהבה בנשיכות". המחקר מצביע על כך ש"נשיכות אהבה" כאלה משמעותן בדרך כלל: "מספיק". שריטות ונשיכות חוזרות ונשנות מעידות לרוב על עומס יתר, ולא על שמחה הדדית. פרשנויות כאלה מזכירות דיסוננס קוגניטיבי, כאשר האדם מסרב להכיר בעובדות לא נוחות כדי לשמר את תמונת העולם המוכרת לו.
גישה נכונה למשחק עם חתול מתחילה בהתבוננות בשפת הגוף. אוזניים צמודות לאחור, זנב מצליף, תנועות חדות — אלו סימנים לעצור. עדיף להשתמש במקלות עם צעצועים ממרחק, לתת לבעל החיים בחירה ומספר דרכי נסיגה. משחק קבוע אך מכבד מחזק את הקשר ומפחית את המתח אצל החתול.
המחקר מדגיש כי בעלים רבים פועלים לא מתוך רוע, אלא בשל תפיסות מושרשות לגבי חתולים. סקרנות ונכונות לבחון מחדש את ההרגלים עוזרות להבחין מתי המשחק מסב הנאה, ומתי — רק מתח.
כדי שהחתול ירגיש בטוח, חשוב לעצור עם הסימנים הראשונים של אי-נוחות ולהציע דרכים חלופיות לאינטראקציה.
