שני אנשים, ששמותיהם נקשרים בדרך כלל לבכורות הוליוודיות ולטיסות לחלל, חברו באופן בלתי צפוי למען משימה שונה לחלוטין — להשיב מסף הכחדה את מאה המינים הפגיעים ביותר על פני כדור הארץ. פרויקט Phoenix Species Project, שהושק ב-4 באוגוסט 2026, קיבל תקציב של 200 מיליוני דולרים מקרן Re:wild של לאונרדו דיקפריו ומקרן Bezos Earth Fund של ג'ף בזוס. הכספים יופנו להצלת יונקים, עופות, דו-חיים, זוחלים, דגים, חסרי חוליות ואפילו צמחים בשלושים מדינות בחמש יבשות.
הרשימה כוללת מינים שכבר נכחדו בטבע, כמו עורב הוואי ושלדג גואם, וכן כאלה שקיומם תלוי על בלימה: סיפאקה זהובת-ראש במדגסקר, סלמנדרה מצפון קרוליינה, פנגולין מלאי, איגואנה ורודה מאיי גלאפాగוס ואפילו צמח בשרני אפריקאי זעיר בשם "טבור פרוותי". על פי נתוני האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, מספר בעלי החיים המצויים בסכנת הכחדה חמורה עלה על ארבעת אלפים — כמעט פי חמישה יותר מאשר בתחילת המאה. הפרויקט מתכוון לפעול באמצעות יותר ממאה שותפים בשטח: קהילות מקומיות, עמים ילידים, ממשלות וארגונים מדעיים.
המימון יאפשר להפעיל תוכניות רבייה בשבי, העתקה, מאבק במינים פולשים ובמחלות. בניגוד להכרזות רבות ורועשות, כאן הדגש אינו על הצהרות בומבסטיות, אלא על פעולות קונקרטיות במערכות אקולוגיות ספציפיות. סגנית יו"ר קרן Bezos Earth Fund, לורן סאנצ'ס-בזוס, הדגישה: ילדים מתאהבים בחיות בר זמן רב לפני שהם לומדים על סכנת ההכחדה שלהן. השאלה היא מה נענה להם, כאשר התוכי הלילי או הסיפאקה כבר לא יהיו קיימים.
היוזמה הופיעה על רקע החלשת החקיקה האמריקאית בנושא מינים בסכנת הכחדה. הון פרטי לוקח על עצמו תפקיד שהמדינה מותירה יותר ויותר ללא מענה. זו אינה רק פילנתרופיה — זהו ניסיון לשמר את המגוון הגנטי והתפקודי, שממנו תלויות מערכות אקולוגיות שלמות ובסופו של דבר, יציבות האקלים ושרשראות המזון של האנושות.
כל מין שניצל אינו רק השבה של אורגניזם אחד, אלא גם שיקום של קשרים מורכבים: מאביקים, מפיצי זרעים, ווסתי אוכלוסיית חרקים. כאשר אלמנט אחד נעלם, הרשת כולה מתחילה להיסדק. פרויקט Phoenix Species Project מראה שהשקעות פרטיות רחבות היקף יכולות להאיץ את העבודה במקומות שבהם המנגנונים הממשלתיים תקועים.
הצלחה אמיתית תימדד לא במספר הודעות לעיתונות, אלא בכמה מינים יתפסו שוב את מקומם בקהילות הטבעיות בעוד עשר עד חמש-עשרה שנים. הלקח העיקרי הוא פשוט: שמירה על המגוון הביולוגי דורשת מימון בר-קיימא ושיתוף פעולה הדוק עם אלה שחיים לצד מינים אלה מדי יום.
