בשנת 2010 הציע תלמיד בן חמש עשרה מנמיביה לאביו להסב את חוות המשפחה לגידול אנטילופות לפרויקט להצלת קרנפים לבנים. כעבור שנים הוביל הרעיון הזה להולדתם של 197 גורים — תרומה ניכרת לשימור מין שאוכלוסייתו בטבע נותרת בסכנה.
ז'אקו מולר, חקלאי מאזור קוננה, החל בקטן: בשנת 2010 הוא שינה את ייעוד המשק, הקים שטח מוגן והקים את העמותה ללא מטרות רווח Help Our Rhinos Now. הלידה הראשונה התרחשה בשנת 2013, ועד 2025 הפך הפרויקט לאחד המרכזים הפרטיים הגדולים לגידול קרנפים לבנים (Ceratotherium simum) בנמיביה. ההכנסות מתיירות מ-Kifaru Lodge, שנפתח בשנת 2018, סייעו לכסות את הוצאות האבטחה והטיפול.
מולר פעל רבות למען לגליזציה של סחר בקרן, בהשוותו את גזיזתה לצמר כבשים: בעל החיים נשאר בחיים, הקרן גדלה מחדש, והכספים מופנים להגנה. עמדה זו עוררה מחלוקת — המתנגדים חששו מהלבנת קרנות של ציידים בלתי חוקיים ומגידול בביקוש. אף על פי כן הדגיש החקלאי כי האיסור רק מעשיר את העבריינים, בעוד שבעלי החוות נושאים בהוצאות עצומות על ביטחון.
בשנת 2024 ייצא הפרויקט 42 קרנפים לבנים לטקסס, בעקבות דוגמתו של הראם הערבי, שאותו הצליחו להציל באמצעות רבייה בשבי והשבתם לטבע. מולר טס דרך קבע מעל השטחים בג'ירוקופטר, בפיקוח על בעלי החיים ועל סימני חדירה. בספטמבר 2026, במהלך אחת הטיסות הללו, נהרג בהתרסקות מטוס.
סיפורו של Rhino Momma Project מלמד כיצד יוזמה פרטית, הנתמכת במנגנונים כלכליים ובשיתוף פעולה בינלאומי, מסוגלת להשלים את מאמצי המדינה לשמירת הטבע. גם לאחר מותו הטראגי של המייסד ממשיכה התוכנית לפעול, ומזכירה כי רבייה בת-קיימא והגנה יכולות לשמש משען ממשי למינים בסכנת הכחדה.
