במחקר שפורסם ב-Nature Communications, מדענים מהמרכז הגרמני DZNE גילו פרדוקס: אנשים שדפוסי האכילה שלהם תואמים כל אחד מעשרה דפוסים "בריאים" שונים, מציגים שינויים איטיים יותר ב-DNA הקשורים לגיל.
הגיל הביולוגי, הנמדד באמצעות שעונים אפיגנטיים, משקף את הבלאי האמיתי של הגוף, ולא את התאריך בדרכון. כאשר הוא מפגר אחרי הגיל הכרונולוגי, הסיכון לדמנציה ולמחלות לב וכלי דם פוחת — וזה בדיוק מה שתיעדו החוקרים בקרב 6470 משתתפים במחקר ריינלנד.
הצוות יישם שלושה שעונים אפיגנטיים שונים על דגימות דם של כמעט 7500 אנשים ובחן את התוצאות בקבוצה בלתי תלויה EPIC-Potsdam. כל עשרת הדפוסים — הים-תיכוני, הנורדי, DASH, MIND, הצמחי ואחרים — הראו קשר להאטת ההזדקנות, אם כי עוצמת ההשפעה השתנתה.
ראוי לציון שהחפיפה בין המסלולים הביולוגיים שדיאטות אלה משפיעות עליהם עולה על 70 אחוזים: מבנה התאים, איתות תאי וחילוף חומרים. זו הסיבה לכך שתפריטים שונים בהרכבם מניבים תוצאה דומה ברמת ה-DNA.
המעשנים הפיקו את התועלת הרבה ביותר — כנראה מפני שהיה להם יותר "מרחב" לפצות על הנזק מטבק. זה מדגיש: השפעת הדיאטה תלויה במצב ההתחלתי של הגוף.
תארו לעצמכם שתי צלחות: באחת — שמן זית, דגים וירקות, בשנייה — דגנים מלאים, פירות יער ואגוזים לפי הכללים הנורדיים. שתיהן מאטות את קצב המיתולציה של ה-DNA, אף שקבוצת המוצרים כמעט אינה חופפת. העיקר הוא התמונה הכוללת של איכות התזונה, ולא דבקות מדויקת בקנון אחד.
המחקר אינו מספק בסיס לסבור שדפוס כלשהו הוא הטוב ביותר באופן אוניברסלי: ההבדלים בין הדיאטות מתונים, והחפיפה בין המשתתפים שנכללים ברבעון העליון בכל עשרת המדדים גם יחד מזערית — בסך הכול 18 אנשים מהמדגם.
המחברים מדגישים מסקנה מעשית: אין צורך לשאוף לדיאטה מושלמת. די לבחור את הדפוס הבריא שמתאים להרגלים, לתקציב ולמסורת — ולהקפיד עליו בעקביות.
התוצאות מאשרות שתזונה נותרת אחד המנופים הבודדים הזמינים המשפיעים על קצב ההזדקנות הביולוגית עוד לפני הופעת תסמינים קליניים של מחלות.
