מהו ההבדל היסודי בין פילוסופיה לידע?

❓שאלה:
מהו ההבדל היסודי בין פילוסופיה לידע? האם הם נבדלים מבחינה תרבותית? למשל, מה שנחשב לידע בתרבות אחת עשוי להיות פילוסופיה או פשוט אמונה בתרבות אחרת. ומה דעתכם, אולי זו הסיבה שמדעי הטבע המודרניים דומיננטיים בתור ידע? הרי ניתן להוכיח אותם בכל מקום, ללא קשר למקום שבו נמצאים.

❗️תשובת לי:
ובכן, מבחינת המשמעות, פילוסופיה היא אהבת החוכמה. ואילו ידע הוא התנסות ישירה. יתרה מכך, אני אישית משתמש במושג 'ידע' במובנו המוחלט, כשהכוונה היא ממש להתנסות, ולא ל'כפי שנאמר לי'.
בהבנה אקדמית יותר, הפילוסופיה נשענת על הנחות יסוד. כשאומרים 'נניח ש...', זוהי תחילתה של פילוסופיה.

המאפיין השני הוא השוואה או שיפוט: 'השולחן רחב מהכיסא, משמע...'. גרסה פרימיטיבית יותר היא מוסרנות: 'הטוב נעלה וטוב מהרע'. במקרה כזה, זו כבר אפילו לא פילוסופיה אלא סופיסטיקה – שימוש במסקנות אישיות מתוך שיפוטים של אחרים.

ידע, לעומת זאת, אינו נשען רק על ניסיון; ביסודו הוא נשען על מנגנון אחד ויחיד. הידע נגיש תמיד ברמה התת-מודעת, שכן הוא מתאר את מבנה הקיום. האדם חש אותו כמהות של עצמו. כשהידע מגיע, כל השיפוטים וכל פילוסופיה שהיא נושרים כמיותרים.

אתם חשים את בוא הידע ממש כשמחה וכאהבה, שכן אתם מזהים את עצמכם בתוכו. ניתן לומר שהידע מתאר אתכם עצמכם, אך לא כמילים, אלא כניסיון ישיר.

במהלך חיפוש פתרונות, השכל נשען על זיכרון ושיפוטים. וזה מוביל לעיתים קרובות לחוויה כואבת של "ערבול מחשבות", היעדר מנוחה ומתח. אך כאשר עולה דחף של ידע (תובנה, רעיון גאוני), הדבר מורגש כהתעלות ושלווה.

התלהבות היא סימן לידע פנימי שטרם הגיע לרמה המודעת. כלומר, הגוף כבר קיבל את האות של הידע, בעוד השכל עדיין אינו מסוגל לעבד אותו, כיוון שהוא עסוק מתוך אינרציה בשיפוט.

הידע המדעי שלנו בנוי יותר על שיפוטים, שכן טמונה בו השוואה. הפיזיקה הניוטונית היא פיזיקה של השוואה, ולא פיזיקה של ידע. בה, לנוסחאות אין בסיס עצמאי, אין שום דבר עצמאי בכלל – כל תיאור ניתן כ"זה כזה, כי יש בו כך וכך מהאחר". הקיפאון בפיזיקה בשל כך כבר ניכר לעין. מנסים לגזור מסה מ"נושא המסה" – בוזון היגס – כאן אני מפשט, אך המשמעות היא בערך זו.

בסופו של דבר, המדע כלל אינו יכול להגדיר זמן ומרחב, לא משום שהמדענים טיפשים (הם חכמים), אלא משום שהמדע עצמו אוסר על עצמו לעשות זאת. יש אפילו סדרה של תיאוריות קונספירציה על כך שזה נעשה במכוון. עם זאת, העניין אינו במי שהטמיע זאת. העניין הוא שזו פרדיגמה מיושנת של השכל האנושי עצמו.

בעתיד הקרוב נגיע בדיוק להישענות על ידע. אז המדע בכל התחומים יעבור אתחול. בין החידושים הבסיסיים יהיה ויתור על ההפרדה לסוגי פיזיקה וכימיה – ביסוד תהיה מערכת ידע אחת, שממנה ניתן יהיה בהמשך לגזור כיוונים ליישום בענפים שונים.