❓שאלה:
כיצד לעבוד עם המידע שאתם נותנים, כך שתהיה תוצאה בעולם הפיזי. מה הדבר החשוב ביותר? לא רק להבין ולהאמין, אלא לחוש? אילו טעויות יכולות להיות, למה כדאי לשים לב?...
❗️תשובה lee:
ראשית, להטיל ספק בכל מילה.
שנית, אם משהו נראה לכם לא מובן — בדקו את ההקשר של מה שנאמר — סביר להניח שאתם מפרשים אחרת מכפי שהוצג. ב-99% אנשים שומעים דבר אחר ממה שנאמר.
שלישית, בנו לעצמכם בסיס ברור, החל מן הרגע "אני קיים וזה אומר...". אם אין בסיס כזה, האדם מוסיף הגדרות חדשות להגדרתו העצמית הישנה. במובן זה, על ההגדרה העצמית "אני אדם החי בעולם מסוכן..." אי אפשר להתאים כראוי את התפיסה "אני זה שקובע את המציאות שלי". למשל, תמיד ירדפו אתכם "מזונות מזיקים", "מקומות מסוכנים", "אנשים לא נעימים"...
רביעית, שלבו בחיים כל ידע חדש עבורכם. אל תניחו לו ב"אני אחשוב על זה מחר, הרי היום אני צריך לפתור את הבעיה". הבעיה הנוכחית שלכם — היא נקודת היישום המושלמת של התובנות החדשות שלכם.
חמישית, התוצאה אינה שינוי פיזי, התוצאה היא השינוי שלכם את עצמכם. לבדוק פשוט — "אני מודע לכך שאני מסתכל אחרת על זה". ואז "מופעל הנס" — הבעיה עצמה נעלמת בדרך אחרת מזו שנראתה לכם עד לנקודת התמרה שלכם. למשל, הפריע לכם שכן רועש, וחלמתם להיפטר ממנו — התוצאה: קניתם דירה חדשה (אף שב"אני הישן" דווקא את השכן ניסיתם "לנטרל").
לפיכך — התוצאה היא פתרון ברמה חדשה, ולא חיסולו של הגורם המעצבן הישן. דווקא התובנה הזו, בכל התהליכים, היא המפתח למימוש תובנות חדשות.
דחיפת פתרונות ישנים בדרכים חדשות — זו הטעות העיקרית של השכל האנושי המבוסס על עמדת הקורבן. "אין מוזגים יין חדש לנודות ישנות" — זה המסר בנושא, שמשמעו שרמת תפיסה חדשה מולידה גישות חדשות. למשל, הידע על שפע אינו מתאים לניסיונות "לסחוט כסף ממקור חיצוני". הידע הזה נותן לכם מקורות חדשים. אינכם מרחיבים באר שהתרוקנה, אתם מקבלים מעיין שופע.
אבל! את המעיין אין להבחין כלל, כל עוד אתם ממשיכים לחפור בעקשנות במקום הישן, ומאשימים אחרים בכך ש"השיטה לא עובדת".
וכאן אנו שבים לסעיפים מס' 1, מס' 2... — הטילו ספק בדברי אחרים ולמדו את עצמכם. האם באמת שיניתם את יחסכם ל...?
🌕 - בהירות מלאה!
🌖 - נותרו נקודות הדורשות תובנה!
🌓 - אני מתחיל להבין!
(כתבו בתגובות)
