על רקע הסיכונים הגיאופוליטיים הגוברים, בנקים מרכזיים במדינות מתפתחות מפגינים באמצע אוגוסט 2026 גישה סותרת כלפי המדיניות המוניטרית: חלקם מסיימים מחזורי הקלה, אחרים מאותתים על הפוגה. החלטות אלו משקפות איזון מורכב בין יעדי אינפלציה פנימיים לבין זעזועים חיצוניים, בראשם הסכסוך במזרח התיכון.
ברזיל: הקלה בזהירות. הבנק המרכזי של ברזיל הוריד ב-5 באוגוסט את ריבית ה-Selic ב-25 נקודות בסיס ל-14%. זוהי ההורדה הרביעית ברציפות, אולם מועצת המנהלים בבירור ממשיכה להדק את החגורה. ההצהרה הפכה להרבה יותר מאופקת מאשר בחודשים הקודמים: הרגולטור העריך מחדש את סיכוני האינפלציה כנוטים כלפי מעלה והדגיש כי "יעקוב מקרוב" אחר סטיות של ציפיות האינפלציה מהיעדים. כלכלנים רואים ברטוריקה זו איתות על סיום אפשרי של מחזור ההקלה, למרות הנתונים החיוביים על מחירי הצרכן ביולי.
מקסיקו: המתנה על רקע שיפור. Banco de México הותיר בישיבתו ב-6 באוגוסט את הריבית ברמה של 6.50%, כפי שציפו השווקים. עם זאת, הבנק עדכן את תחזית האינפלציה, וכעת הוא צופה הגעה ליעד של 3% רק ברבעון הרביעי של 2027 — חצי שנה מאוחר יותר ממה שהונח קודם לכן. למרות חידוש תהליך הדיס-אינפלציה, המועצה הצביעה על סיכוני עלייה מתמשכים למחירים בשל אי-ודאות בשווקי האנרגיה הגלובליים וחוסר בהירות לגבי המדיניות העתידית של הפדרל ריזרב.
אינדונזיה: הפוגה לאחר עלייה. Bank Indonesia סיים ב-18-19 באוגוסט, באופן בלתי צפוי עבור חלק ממשתתפי השוק, את מחזור העלאות הריבית, והותיר אותה ברמה של 5.75%. הפוגה כזו התאפשרה הודות לשיפור במצבו של הרופיה: הלחץ על המטבע נחלש, מה שהעניק לבנק המרכזי מרחב תמרון. יחד עם זאת, האינפלציה נותרת תחת שליטה — ברמה של 2.88% שנה מול שנה ביולי, בתוך טווח היעד של 2.5±1%. עם זאת, סיכונים גיאופוליטיים ותנודתיות במחירי האנרגיה נותרים במרכז תשומת הלב של הרגולטור.
איתותים מנוגדים בשאר האזור. הבנק המרכזי של קולומביה הותיר את הריבית על כנה, תוך הצבעה על סיכונים מהסלמת הסכסוך במזרח התיכון ותופעת אל-ניניו, שעלולים להגביר את הלחץ האינפלציוני. צ'ילה הותירה את הריבית ללא שינוי בפעם החמישית ברציפות, וגם היא גילתה זהירות ברורה בתנאים של מתח גיאופוליטי גובר. ג'מייקה ואורוגוואי גם הן שמרו על הריביות, תוך שהן מציינות שילוב של סיכונים חיצוניים — הסכסוך במזרח התיכון ותופעות מזג אוויר קיצוניות — כגורמים המעלים את הפוטנציאל ללחץ אינפלציוני.
התמונה הכללית מבהירה את האסטרטגיה של הבנקים המרכזיים במדינות מתפתחות: הרוב מעדיפים עמדת המתנה, ודוחים החלטות עקרוניות עד שיתבהרו קווי המתאר של המחזור הכלכלי הגלובלי. ההקלה בברזיל זהירה יותר ממה שנראה בקיץ, וההפוגות במדינות אחרות משקפות חששות אמיתיים בנוגע למחירי הייצוא, יציבות המטבע ותנודתיות התנאים הפיננסיים הגלובליים. הסכסוך במזרח התיכון והשפעתו על שווקי האנרגיה הפכו לגורם ברור במדיניות המוניטרית של האזור.
