במימי הנמל המזרחי של אלכסנדריה העלו ארכיאולוגים מקרקעית הים טבעת חותם מברונזה שעליה חקוקה דמותו של המגדלור האגדי של פארוס. ממצא זה, שנעשה במקום שבו שכן האי המלכותי הקדום אנטירודוס, הוא החותם הראשון הידוע עם מוטיב כזה, ומיד משך את תשומת לבם של המומחים.
את העבודות מובילה משלחת משותפת של המכון האירופי לארכיאולוגיה תת-ימית ושל המנהל הכללי לעתיקות תת-ימיות של מצרים. את הטבעת גילו באזור פורטוס מגנוס, שבו שכנו פעם מתחמי הארמונות של התלמיים. דמות המגדלור דומה בסגנונה למטבעות מן המאה השנייה לספירה, מה שמאפשר לתארך את הממצא לתקופה הרומית.
לדברי הישאם אל-לייתי, המזכיר הכללי של המועצה העליונה לעתיקות של מצרים, חותם כזה עם דמות פארוס מתגלה לראשונה. בעבר הופיע המגדלור על מטבעות ובתיאורים, אך никогда — על חפץ אישי מסוג זה. הדבר מחייב בחינה מחדש של התפיסות בדבר האופן שבו שימש סמל העיר בחיי היום-יום.
הממצא שופך אור על גורלו של הארמון באנטירודוס. עוד סטראבון תיאר אותו בשנים 29–25 לפני הספירה. ואילו כעת רומזת טבעת החותם שהמתחם המשיך למלא תפקידים מנהליים גם במאה השנייה לספירה, אפשר שקשורים בניהול המגדלור. חפץ קטן מחבר את חותמו האישי של בעליו עם אחד משבעת פלאי תבל.
יחד עם הטבעת הועלו מן הים כלי חרס וזכוכית מן המאה הרביעית לפני הספירה עד המאה הרביעית לספירה. ממצאים אלה מעידים על רציפות החיים בנמל לאורך מאות שנים. התנאים התת-ימיים מחייבים זהירות מיוחדת: כל ממצא מתעדים במקום לפני העלאתו אל פני השטח.
פרנק גודיו, ראש המשלחת, מציין כי המסע נמשך והוא מקיף עוד כמה אתרים בנמל. לאחר סיום העבודות באלכסנדריה תעבור הקבוצה לחפירות במפרץ אבו-קיר. כל פרט חדש מסייע להרכיב את הפסיפס של דמותה האבודה של העיר.
טבעת זעירה מזכירה: גם היצירות האדירות ביותר של האנושות חיות לא רק באבן, אלא גם במחוות היום-יומיות של אלה שהשתמשו בהן.
