צוללן אחד יורד למים החמימים ליד החוף ומבחין שלהקת דגי השונית המוכרת הפכה דלילה יותר, ועל האלמוגים הופיעו כתמים מוזרים. תצפיות כאלה חוזרות על עצמן ברחבי העולם, אך עד לאחרונה הן נעלמו במגירות עם תמונות ובזיכרון.
DIVR משנה את התמונה הזו: היא מאפשרת לתעד צלילה בפחות מחצי דקה, לשתף תמונות עם חברים ולסמן את המינים שפגשתם. מאחורי הקלעים, כל תצפית נבדקת מול המרשם העולמי של מינים ימיים (World Register of Marine Species) ומומרת לתקן הבינלאומי Darwin Core, שבו משתמשים מדענים.
הפלטפורמה כבר נבדקה על ידי מומחי EMODnet Biology מ-VLIZ, והנתונים מתוכננים להתפרסם במאגרי המידע הפתוחים EMODnet, OBIS ו-GBIF. האפליקציה משתפת פעולה גם עם Coral.org ובהשקתה היא מכסה יותר מ-4500 מינים ימיים ו-5600 אתרי צלילה ברחבי העולם. מייסד הפרויקט יופ וטרמן, מדריך צלילה, כתב בעצמו גם את האפליקציות, גם את פלטפורמת האינטרנט וגם את כל מערך המחקר.
צוללנים חובבים מבצעים מיליוני צלילות מדי שנה ורואים את האוקיינוס בצורה רחבה יותר מכל משלחת מחקר. בעבר, המידע הזה נותר ללא שימוש, אף על פי שדווקא חובבים הם הראשונים להבחין בשינויים — משינויים בהרכב המינים ועד להופעת איומים חדשים. כעת, כל תצפית כזו יכולה להפוך לנקודת נתונים שתסייע לעקוב אחר מצב המערכות האקולוגיות בזמן אמת.
בדומה לאופן שבו חובבי ציפורים מעשירים מאגרי מידע אורניתולוגיים במשך עשורים, צוללנים מקבלים כלי שהופך תחביב לתרומה שיטתית. הנתונים מובנים כך שניתן להשוות אותם למחקרים מקצועיים, והתיקוף מול WoRMS מפחית את הסיכון לטעויות. זה לא מחליף עבודת מעבדה, אך מרחיב משמעותית את הגיאוגרפיה ותדירות התצפיות במקומות שבהם מדענים לא מספיקים לבקר פיזית.
עבור האוקיינוס, שהשינויים בו מתרחשים מהר יותר מכפי ששיטות מסורתיות מספיקות לתעד, גישה כזו היא בעלת ערך רב. היא מראה כיצד ניסיון צלילה אישי יכול להתגבש לתמונה כללית, המסייעת להבין ולהגן על מערכות אקולוגיות ימיות.
