שמונה שנים של תצפיות על שלוש הפלטפורמות הצפות WindFloat Atlantic מול חופי ויאנה דו קשטלו בפורטוגל הראו תוצאה בלתי צפויה: באזור הפרויקט תועדו יותר מ-270 מינים ימיים. ביניהם 52 מיני דגים, חמישה יונקים ימיים, 33 מיני עופות ושלושה מיני עטלפים. המבנים, שהותקנו במים בעומק של 95–100 מטרים, לא רק מייצרים 25 מגה-ואט חשמל, אלא גם יוצרים תנאים לעלייה ניכרת במספר התמנונים, בטאים ודגים אחרים בהשוואה לאזורי בקרה.
הגורמים המרכזיים היו אפקט השונית המלאכותית שנוצר מהחלקים השקועים של הפלטפורמות והאיסור על דיג באזור ההגנה. צעדים אלה הפכו את האתר למקלט מקומי, שבו השפע והביומסה של תמנונים וכמה דגי מאכל היו גבוהים יותר מאשר מחוץ לפרויקט. התצפיות לא גילו השפעה שלילית משמעותית על יונקים ימיים, עופות ועטלפים, ובקבוצות מסוימות, להיפך, צוינה עלייה בנוכחות.
הפרויקט, שהופעל בשנת 2020, היה חוות הרוח הצפה החצי-שקועה הראשונה בעולם. הניטור, שנערך על ידי Ocean Winds יחד עם מומחים בלתי תלויים, כיסה את התקופה מאז שנת 2018 וכלל השוואה עם אזורי מים שכנים. התוצאות מראות שמבנים צפים יכולים להתקיים יחד עם המערכת האקולוגית הימית, תוך מתן אנרגיה נקייה לכ-25 אלף משקי בית פורטוגזיים.
ממצאים דומים מטילים ספק בתפיסה המקובלת של אנרגיה ימית כמקור לסכסוך עם הטבע בלבד. במקום זאת, הפלטפורמות משמשות מעין "איי יציבות" באוקיינוס הפתוח, שבהם דיג אסור ושבהם משטחים קשים תורמים להיקשרות של אורגניזמים בנתיים. אין זה מבטל את הצורך בתכנון קפדני בעת הגדלת הטכנולוגיה, אך הוא מספק נתונים קונקרטיים להערכת ההשפעה האמיתית.
בדו"ח שהוצג ב-WindEurope 2026 הודגש שאזור הפרויקט מתפקד כשמורה מקומית, התומכת במגוון הביולוגי ומשמשת כשטח האכלה לבעלי חיים ימיים. תצפיות כאלה חשובות להבנת האופן שבו פתרונות הנדסיים יכולים להשתלב במערכות אקולוגיות קיימות מבלי להרוס אותן.
