בסוואנות של קניה פילים מתקשרים לא רק בשאגות בודדות, אלא במקהלות שלמות של אותות בתדר נמוך החופפים זה לזה. הצלילים הללו, שלעיתים קרובות אינם נשמעים לאוזן האנושית, מעבירים למרחקים של קילומטרים מידע על מי קורא ומה מתרחש בקבוצה. מחקרים חדשים מראים שהפקות קול משותפות כאלה אינן רק רעש, אלא מסרים קבוצתיים מתואמים.
חוקרים מפרויקט Earth Species Project יישמו למידת מכונה על 902 הקלטות של שאגות פילים אפריקאיים מסוואנה בטבע בפארק הלאומי אמבוסלי. החומר נאסף מ1986 עד 2022 בקבוצות משפחתיות. האלגוריתם ניתח שישה הקשרים: שאגות "מרגיעות" של נקבות כלפי גוריהן, שאגות קשר בין פרטים שהופרדו, קריאות לתנועה, שאגות קצובות בזמן אכילה או מנוחה, וכן שאגות ברכה במפגשים.
המודל חזה את התנהגות הפילים לפי הצליל טוב יותר מניחוש אקראי, אם כי גם עם טעויות. חשוב לציין שהמקהלות משמרות מידע על קולות אינדיבידואליים ועל ההקשר, ולעיתים מוסיפות פרטים עדינים יותר שאינם זמינים בניתוח של אותות בודדים. במקרים מסוימים הקולות במקהלה נעשו קרובים יותר מבחינה אקוסטית — תופעה המזכירה כיצד אנשים בשיחה מתחילים להתאים את עצמם לבן שיחם.
התכנסות קולות כזו נצפתה בשאגות קצובות, בשאגות קשר ובשאגות ברכה. סביר להניח שהיא מסייעת למשפחה לתאם פעולות: לנוע יחד, לחדש קשרים או לארגן את חיי היומיום. ואולם החוקרים מדגישים שכדי לאשר השערה זו נדרשות תצפיות נוספות.
שיטות בינה מלאכותית דומות כבר מיושמות בתקשורת של ראשתנים, מרמוסטים ועורבים. אצל הפילים, שחברותיהם מתאפיינות במבנה חברתי מורכב, הכלים הללו פותחים חלון לעולם שבו שאגות חופפות נושאות משמעות קולקטיבית. הדבר מדגיש עד כמה קרובים זה לזה חברי העדר וכמה חשוב לשמר את סביבת המחיה הטבעית שלהם.
הבנת אותות כאלה מסייעת להעריך טוב יותר כיצד רעש מעשה ידי אדם או פיצול נופים משפיעים על תקשורת הפילים ועל יכולתם לשמור על קשרים חברתיים.
