בדצמבר 2025 תמכה מועצת האיחוד האירופי רשמית בעמדת הבנק המרכזי האירופי בדבר הנהגת תקרות על החזקת אירו דיגיטלי. הצעד היווה אות חשוב: המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי לא אמור להפוך לאמצעי צבירה, אלא יישאר אמצעי תשלום.
התקרות נועדו להגן על הבנקים המסחריים מפני נטישה המונית של פיקדונות. אם האזרחים יוכלו להחזיק סכומים בלתי מוגבלים באירו דיגיטלי, ברגעי משבר יעברו הכספים במהירות מהבנקים להתחייבויות ישירות של הבנק המרכזי האירופי. הדבר יצמצם את הבסיס למתן אשראי ויגביר את התנודתיות במימון הבנקים, כפי שהזהירו כבר מומחים.
מועצת האיחוד האירופי הדגישה: האירו הדיגיטלי הוא התפתחות הכסף וכלי להכלה פיננסית. ואולם את התקרה על היתרות בארנקים ובחשבונות יקבע הבנק המרכזי האירופי עצמו במסגרת תקרה כוללת, אשר תיבחן מחדש לפחות אחת לשנתיים. המטרה היא למנוע שימוש במטבע כ"מאגר ערך" ולמזער סיכונים ליציבות הפיננסית.
המבקרים רואים בפשרה זו הגנה על הבנקים מפני תחרות. ללא תקרות, האירו הדיגיטלי היה יכול להציע לאזרחים חלופה נטולת סיכון לפיקדונות, ובכך להפחית את הכנסות הבנקים ממימון זול. מחקרים מראים כי הגבלות כאלה עשויות לצמצם את ההכנסה נטו מריבית של הבנקים בממוצע ב-7 %, ואצל הגופים הקטנים — עד 13 %.
בה בעת, תומכי הפרויקט מציינים: התקרות מאפשרות לשמר את תפקידם של הבנקים המסחריים ביצירת כסף באמצעות מתן אשראי. האירו הדיגיטלי ישלים את המזומנים ואת החשבונות הבנקאיים, ולא יחליף אותם. תשלומים לא מקוונים ושירותים בסיסיים בחינם לצרכנים אמורים להפוך אותו לנוח לתשלומים יומיומיים.
החלטת מועצת האיחוד האירופי מזרזת את תהליך החקיקה. צפוי כי את הרגולציה הסופית יאמצו עד סוף שנת 2026, והנפקה ראשונה של האירו הדיגיטלי אפשרית ב-2029. השאלה המרכזית נותרת בעינה: האם ניתן יהיה ליצור כלי תשלום מודרני מבלי לערער את יסודותיה של המערכת הפיננסית הקיימת.
